39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר שליט"א" ב־"הרבי") |
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==מקורה== | ==מקורה== | ||
ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא . . מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. | ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. | ||
כ"ק [[הרבי]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו. | כ"ק [[הרבי]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו. | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר. | חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר. | ||
על אף שבאופן כללי אסור לנסות את הקב"ה בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות הצדקה שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר . . וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}. | על אף שבאופן כללי אסור לנסות את הקב"ה בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות הצדקה שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר.. וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== |
עריכות