עשרת הרוגי מלכות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "״" ב־"""
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""")
שורה 8: שורה 8:
במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו".
במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו".


הצורך בהבטחת "שלומה של מלכות״ כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרות שבמשנתנו הם "רבי חנינא סגן הכהנים" ורבי חנינא בן תרדיון:
הצורך בהבטחת "שלומה של מלכות" כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרות שבמשנתנו הם "רבי חנינא סגן הכהנים" ורבי חנינא בן תרדיון:


שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון — לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים — לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד״שלומה של מלכות״ כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו.
שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון — לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים — לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד"שלומה של מלכות" כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו.


כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.
כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.
שורה 20: שורה 20:
ענין המסירת נפש על קידוש השם הוא נעלה יותר אפילו מהוראה לרבים
ענין המסירת נפש על קידוש השם הוא נעלה יותר אפילו מהוראה לרבים


ענין זה מצינו בין השאר בענין [[נפילה אפים]], שבזכות עשרה הרוגי מלכות נעשה העלאת [[מ"ן]] לפעול מילוי הבקשות שבתפלתן של כל ישראל. ואף שאחד מעשרה הרוגי מלכות הוא רבי עקיבא, שגדלה מעלתו ביותר, עד שמצינו שהוא כנגד [[הקב"ה]]{{הערת שוליים|1=ליקוטי הש״ס ל[[האר"י]] סוף ברכות (הובא ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג ע׳ 1003). [[של"ה]] חלק תורה שבכתב רצז, ב.}} — בכל זאת ענין זה נעשה לא מצד המעלות
ענין זה מצינו בין השאר בענין [[נפילה אפים]], שבזכות עשרה הרוגי מלכות נעשה העלאת [[מ"ן]] לפעול מילוי הבקשות שבתפלתן של כל ישראל. ואף שאחד מעשרה הרוגי מלכות הוא רבי עקיבא, שגדלה מעלתו ביותר, עד שמצינו שהוא כנגד [[הקב"ה]]{{הערת שוליים|1=ליקוטי הש"ס ל[[האר"י]] סוף ברכות (הובא ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג ע׳ 1003). [[של"ה]] חלק תורה שבכתב רצז, ב.}} — בכל זאת ענין זה נעשה לא מצד המעלות
המיוחדות של רבי עקיבא, אלא מצד מעלת ה[[מסירות נפש]] דוקא{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15898&hilite=de01d128-fcfb-4b36-9032-797c37c0c30e&st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=125 תורת מנחם תשי"ג ג'].}}
המיוחדות של רבי עקיבא, אלא מצד מעלת ה[[מסירות נפש]] דוקא{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15898&hilite=de01d128-fcfb-4b36-9032-797c37c0c30e&st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=125 תורת מנחם תשי"ג ג'].}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
39,916

עריכות