39,916
עריכות
מ
שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של 24.228.93.128
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א " ב־"הרבי") |
מ (שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של 24.228.93.128) |
||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}. | |מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}. | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
"אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו . . למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את | "אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו . . למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי שליט"א כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי שליט"א בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה. | ||
"הגדלות הנדירה של | "הגדלות הנדירה של הרבי שליט"א ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו . . והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה . . בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]] . . אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות. | ||
"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. יתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל | "ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. יתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי שליט"א חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג אהבת ישראל בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי שליט"א לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל לאהבת ישראל של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל . . נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל! | ||
"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?! | "די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?! | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
"אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}} | "אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}} | ||
סיפר הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, | סיפר הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי שליט"א התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור". | ||
==ציטוטים על הרבי== | ==ציטוטים על הרבי== | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
*בסיום הרמב"ם שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}. | *בסיום הרמב"ם שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}. | ||
*בסיום הרמב"ם שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם . . אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת | *בסיום הרמב"ם שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם . . אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט"א מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליט"א על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}. | ||
*בסיום הרמב"ם שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם . . אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה . . הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח . . זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שוליים|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}. | *בסיום הרמב"ם שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם . . אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה . . הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח . . זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שוליים|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}. | ||