שמעון מנשה חייקין: הבדלים בין גרסאות בדף

שמעון מנשה חייקין (עריכה)

גרסה מ־15:00, 12 בדצמבר 2007

הוסרו 3,620 בתים , 12 בדצמבר 2007

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

Daan

98

עריכות

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 לעומת ר' שמואל הנ"ל, המכונה תמיד בשם "מגיד", נקרא ר' שמעון מנשה בשם "ראב"ד לעדת האשכנזים בחברון". הוא יסד בית-דין מיוחד לעדת חב"ד שבחברון, והוא עמד בראשו. מאז היו כל עניני העדה נחתכים על פיו.
-את ראשית פעולתו בעניני העדה למדים אנו מתוך כתב ב"ד בדבר עזבונו של השד"ר ר' ישראל יפה. באותו מעשה ב"ד, שחותמים עליו הרבנים הספרדיים, נאמר:
+בהודעה בעתון על פטירתו בשנת [[תרנ"ג]] נאמר "כחמשים שנה ישב על כסא ההוראה בעה"ק חברון תובב"א". ויתירה מזו כותב ר' יהודה ליב שאול ליבין באגרת מחברון, באגרת שכתב בשלהי שנת [[תרמ"ז]] "והרב אשר בפה חברון הוא מופלג גדול והוא מעיר שקלאב והוא בפה רב יותר מחמשים שנה". נראה משני הזכרות אלו, שכך היה מקובל אז בחברון, שהוא ישב על כסא ההוראה לערך משנת תקצ"ז עד שנת תרמ"ז [שאז מינה לו עוזר וממלא מקום]. ועדיין צ"ע בזה, שבאגרת נוספת מהנ"ל (שתועתק לקמן) מכ"ב סיון תרח"ם כותב "ולא קיבל זה ארבעים שנה שום שכירות". מסגנון הדברים נראה שהתחיל להתעסק ברבנות לערך משנת תר"ז-ח; אלא שכל עוד היה חי ר' שמואל מראהאטשוב לא נקרא באופן רשמי בשם רב, אלא בשם "ממונה" או "יחידי סגולה" וכיו"ב.
-במותב תלתא כחדא הוינא נחנ[א] בי דינא דחתמין לתתא כד אתו קדמנא ה' ר' משה ב"ר מרדכי מיזליש ור' שמעון מנשה והעידו בפנינו בתו' עדות גמורה איך יודעים בבירור מהחשבונות שעשו אחר נכוי כל העזבון שנשאר אחרי הר' רבי ישראל יפה המדפיס נ"ע.
-עובדה זאת ששנים אלו באים ומעידים על חשבונות השד"ר ר' ישראל יפה, מורה שהם העומדים בראש העדה. ר' משה מייזליש אמנם היה באותה שעה מראשי העדה. ומכאן למדנו שגם ר' שמעון מנשה, שהיה בשעה זו בן 27 בלבד. גם הוא התעסק אז בעניני העדה.
-את חתימתו אנו מוצאים לראשונה על האגרת שכתבו ראשי העדה אל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"א]] ([[מגדל עז]] ע' תקיט). הוא חותם שם האחרון (להיותו צעיר החותמים, בן 29 בלבד) "ונאום שמעון מנשה בלא"[א] מו"ה משה שו"ב". למדנו מכך שתעסוקתו העיקרית באותה שעה היתה "שו"ב" ואף התעסק בעניני הכלל, שלכן בא על החתום באגרת, שבה מאשרים את קבלת מעות התמיכה, שנשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.
-לאחר הפסק של 12 שנים אנו מוצאים שוב את חתימתו (ראה ותיקין שם הערות 6; 9. אבל ראה [[כרם חב"ד]] גליון 1 ע' 116) על שטר ההרשאה לדון ב[[ירושלים]] משנת [[תר"ג]], המתחלת "מודים אנחנו הח"מ ממוני ומשגיחי עדתינו ק"ק חב"ד בצירוף זט"ה" (לעיל פ"ט). על כתב השד"רות משנת [[תר"ד]] לערך (שם), בין "חו"ר ממוני ומשגיחי ק"ק עדתינו הי"ו בצירוף יח"ס". על האגרות לפקוא"מ מהשנים תר"ד (לעיל פי"א) ותר"ו (לעיל פי"ב). על האגרת משנת תר"ו (מגדל עז ע' תקכ"ג) ועל אגרת למונטיפיורי משנת [[תר"ט]] (קלויזנר ע' 307 הערה 5).
-בכל הנ"ל לא נזכר כרבה של העדה, וגם במפקד [[תר"ט]] לא נזכר אלא כממונה.
-אמנם בהודעה בעתון על פטירתו בשנת [[תרנ"ג]] נאמר "כחמשים שנה ישב על כסא ההוראה בעה"ק חברון תובב"א". ויתירה מזו כותב ר' יהודה ליב שאול ליבין באגרת מחברון, באגרת שכתב בשלהי שנת [[תרמ"ז]] "והרב אשר בפה חברון הוא מופלג גדול והוא מעיר שקלאב והוא בפה רב יותר מחמשים שנה". נראה משני הזכרות אלו, שכך היה מקובל אז בחברון, שהוא ישב על כסא ההוראה לערך משנת תקצ"ז עד שנת תרמ"ז [שאז מינה לו עוזר וממלא מקום]. ועדיין צ"ע בזה, שבאגרת נוספת מהנ"ל (שתועתק לקמן) מכ"ב סיון תרח"ם כותב "ולא קיבל זה ארבעים שנה שום שכירות". מסגנון הדברים נראה שהתחיל להתעסק ברבנות לערך משנת תר"ז-ח; אלא שכל עוד היה חי ר' שמואל מראהאטשוב לא נקרא באופן רשמי בשם רב, אלא בשם "ממונה" או "יחידי סגולה" וכיו"ב.
 במסגרת עבודתו בניהול קופת "[[כולל חב"ד]]" הוא נסע פעם אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ל[[ליובאוויטש]], כנזכר באגרת שכתבו ממוני ומנהלי כולל חב"ד אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע, בח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות מו"מ כו"ח תרפ"ב-ח) "בחיי הצ"צ, שהרב הרש"מ זצ"ל נסע אצלו ועשה הרשימה [ממקבלי החלוקה ממעות כולל חב"ד, והסכום שמקבל כל אחד מהם] במחיצתו".
@@ שורה 34: / שורה 22: @@
 במפקד תרל"ה רשום כראב"ד של ביהכ"נ הגדולה "בית מנחם". הוא גם "ראש הישיבה" ותלמידיו הם "כל הת"ח המתפלל' בבהמ"ד הזה" והוא נותן שלשה שיעורים ביום. (ובביהכ"נ הקטנה מכהן ר' נחום אריה הנ"ל כראב"ד וכראש הישיבה).
-חברי בית דינו של הרש"מ היו באותה שעה ר' [[יעקב מקיידאן]] [מחבר [[סיפורים נוראים]], ביאור תניא] ור' שאול ברימ"ט אשכנזי [אבי משפחת שאולזון]. הם היו בבית דינו כבר בשנת תרל"א:
-בס' מעשה אבות (ירושלים תרס"א, ע' יז) נדפסה "הסכמת הרב הגאון רב דק"ק אשכנזים בעיה"ק חברון ת"ו עם בית דינו", לאסור את בתי הספר החדשים, וחתומים: נאם שמעון מנשה בלא"א מו"ה משה זללה"ה, נאם חיים יעקב בלא"א מו"ה מאיר ז"ל, נאם שאול בלא"א מו"ה יעקב מרדכי זללה"ה". אין תאריך להסכמה זו, אמנם היא באה בהמשך לפס"ד רבני ירושלים משנת תרל"א.
-גם על גבי שטר מכירה משנת תרל"ג אנו מוצאים את אישור וקיום השלושה האלו, בס' "חברון" ע' 61.
-מכל הנ"ל אנו רואים שלא היו לו חברי ב"ד קבועים, למשך כל זמן כהונתו, אלא מזמן לזמן היו משתנים.
 בכ"ט [[סיון]] [[תרנ"ג]] נפטר הרב שמעון מנשה.
@@ שורה 57: / שורה 37: @@
 ובודאי לא היתה בתו של ר' אברהם בן הרש"מ, שהיה אז בן 7 בלבד. ודבר זה אפשר לברר לפי רשימת בית העלמין הישן לכוללות החסידים בירושלים (ראה כרם חב"ד ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רג), שבודאי רשום בה שם אביה.
-==קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|חייקין]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|חייקין]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חייקין]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חייקין]]