אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
*מנהג ישראל להכניס לבית לחם ומלח קודם הכניסה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7388 מכתב מתאריך ה' מנחם אב תש"כ].}}. | *מנהג ישראל להכניס לבית לחם ומלח קודם הכניסה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7388 מכתב מתאריך ה' מנחם אב תש"כ].}}. | ||
*על פי הוראת הרבי, יש לקבוע [[קופת צדקה]] שתהיה מחוברת לקיר, כדי לקדש את כותלי הבית ולהפוך אותם לחלק מהמצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_407.pdf שיחת ערב ראש השנה תשמ"ט, כ"ט אלול תשמ"ח]. בשיחה הרבי התבטא ש"על ידי זה שקובעים קופה בבית הרי הוא כבונה בית חדש - "בית של צדקה", שהרי עפ"י הלכה, הקופה נעשית חלק מהבית . . ועד שעל ידי זה מוסיפים קיום וחיזוק לבית.}}. | *על פי הוראת הרבי, יש לקבוע [[קופת צדקה]] שתהיה מחוברת לקיר, כדי לקדש את כותלי הבית ולהפוך אותם לחלק מהמצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_407.pdf שיחת ערב ראש השנה תשמ"ט, כ"ט אלול תשמ"ח]. בשיחה הרבי התבטא ש"על ידי זה שקובעים קופה בבית הרי הוא כבונה בית חדש - "בית של צדקה", שהרי עפ"י הלכה, הקופה נעשית חלק מהבית . . ועד שעל ידי זה מוסיפים קיום וחיזוק לבית.}}. | ||
*על פי הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בכל בית חסידי צריכים להיות שלושת הספרים [[כתר שם טוב]] [[אור תורה]] ו[[תניא]], של שלושת אבות החסידות [[הבעל שם טוב]] [[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=משיח חג הגאולה יג תמוז תש"ט סעיף יט, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=266&hilite= ספר המאמרים תש"י עמוד 265].}}. | |||
*יש חסידים שנוהגים לא להכנס לדירה לפני שקובעים על הקיר תמונה של הרבי. | *יש חסידים שנוהגים לא להכנס לדירה לפני שקובעים על הקיר תמונה של הרבי. | ||
===זמן החגיגה=== | |||
*על פי הוראת הרבי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5716 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'תשטז].}}, יש להשתדל להיכנס לבית ביום שלישי באם הדבר לא כרוך בטרחה מיוחדת. ובכל אופן, יש להימנע מלהיכנס בימים שני ורביעי. | |||
*כאשר זמן החגיגה הוא בסביבות חודש [[מנחם אב]], עדיף לדחות את הכניסה לבית עד לתחילת חודש אלול, מכיון ובחודש זה מאירים מידות הרחמים, והינם הזמן המתאים ביותר להיכנס לדירה חדשה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7388 אגרות קודש חלק יט אגרת ז'שפח].}}. | |||
===החגיגה עצמה=== | ===החגיגה עצמה=== | ||
*התחלת חגיגת חנוכת הבית, היא בהבאת ילדים 'תינוקות של בית רבן' מתחת לגיל בר מצווה, שילמדו שם אותיות אלף-בי"ת ופסוקי תורה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_333.pdf שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ח].}}. | *התחלת חגיגת חנוכת הבית, היא בהבאת ילדים 'תינוקות של בית רבן' מתחת לגיל בר מצווה, שילמדו שם אותיות אלף-בי"ת ופסוקי תורה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_333.pdf שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ח].}}. | ||
*את חנוכת הבית יש לעשות דווקא מתוך משתה ושמחה, ועדיף שיהיה באופן של [[התוועדות|התוועדות חסידותית]], מכיון שכפי שהאדם מעמיד את עצמו בתחילתו של כל דבר, ככה הוא נמשך, וכאשר עורך בתחילת מגוריו בבית התוועדות חסידית, הוא גורם לכך שכל מגוריו בבית יהיו באופן חסידותי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3972 מכתב מתאריך כ"ב כסלו תשט"ז]. וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5329 מכתב מתאריך ב' ניסן תשי"ז].}}. | *את חנוכת הבית יש לעשות דווקא מתוך משתה ושמחה, ועדיף שיהיה באופן של [[התוועדות|התוועדות חסידותית]], מכיון שכפי שהאדם מעמיד את עצמו בתחילתו של כל דבר, ככה הוא נמשך, וכאשר עורך בתחילת מגוריו בבית התוועדות חסידית, הוא גורם לכך שכל מגוריו בבית יהיו באופן חסידותי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3972 מכתב מתאריך כ"ב כסלו תשט"ז]. וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5329 מכתב מתאריך ב' ניסן תשי"ז].}}. | ||
*נהוג שהחוגגים מעניקים מתנות כגון ספרים או דברי מאכל לבעלי הבית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31623_136.pdf ספר המאמרים 'המשך יו"ט של ראש השנה תרס"ו', עמוד קכה].}}. | *נהוג שהחוגגים מעניקים מתנות כגון ספרים או דברי מאכל לבעלי הבית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31623_136.pdf ספר המאמרים 'המשך יו"ט של ראש השנה תרס"ו', עמוד קכה].}}. | ||
*רצוי, שחנוכת הבית בדברים הקשורים עם הוספה בתורה ומצוות, יימשכו ליותר מלילה אחד בלבד{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31631&st=&pgnum=108&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלב ב אגרת יב] מעיר על דברי שו"ת חת"ם סופר, וכתב שהחגיגות צריכות להימשך "יותר מזמן מה".}}, וכך אכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לדירתו האישית, כאשר במשך שבועיים אחרי החתונה עברו תלמידי ה[[תלמוד תורה]] המקומי בעיירה ליובאוויטש ללמוד בביתו החדש{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=65 שיחת חג הפורים תשי"ב סעיף כא].}}. | |||
===מנהגי ישראל נוספים=== | ===מנהגי ישראל נוספים=== | ||
| שורה 45: | שורה 50: | ||
ב[[כ' טבת]] [[תקס"ז]] ערך אדמו"ר הזקן נסיעה מיוחדת ל[[שקלוב]] להשתתף בחגיגת חנוכת בית החומה שהחסיד ר' [[פנחס רייזס]] בנה לעצמו, ונשא שם מאמר חסידות{{הערה|1=ראו ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15978_174.pdf הערת המוציא לאור באור התורה פרשת ראה], שם מעתיק מה[[ביכלאך]] המקוריים את הטקסט שנכתב בראש ה[[הנחה]] שנכתבה מהמאמר.}}. מכיון ובאותם ימים בניית בית העשוי מאבנים ולא מעצים היתה אפשרית רק לבעלי אמצעים, אדם שהחזיק בבית כזה הפך באופן טבעי לבעל מעמד גבוה שהתחשבו בדעתו. מאורע זה היה אחד מאבני הדרך שריכך את שקלוב כמעוז להתנגדות לתורת החסידות, והכשיר את הקרקע להתפשטות רעיונות החסידות בין תושבי העיר. | ב[[כ' טבת]] [[תקס"ז]] ערך אדמו"ר הזקן נסיעה מיוחדת ל[[שקלוב]] להשתתף בחגיגת חנוכת בית החומה שהחסיד ר' [[פנחס רייזס]] בנה לעצמו, ונשא שם מאמר חסידות{{הערה|1=ראו ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15978_174.pdf הערת המוציא לאור באור התורה פרשת ראה], שם מעתיק מה[[ביכלאך]] המקוריים את הטקסט שנכתב בראש ה[[הנחה]] שנכתבה מהמאמר.}}. מכיון ובאותם ימים בניית בית העשוי מאבנים ולא מעצים היתה אפשרית רק לבעלי אמצעים, אדם שהחזיק בבית כזה הפך באופן טבעי לבעל מעמד גבוה שהתחשבו בדעתו. מאורע זה היה אחד מאבני הדרך שריכך את שקלוב כמעוז להתנגדות לתורת החסידות, והכשיר את הקרקע להתפשטות רעיונות החסידות בין תושבי העיר. | ||
===אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]=== | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה נוהג לנסוע פעמים רבות אל מחוץ ל[[ליובאוויטש]], ובכל מקום בו היה משתכן אפילו אם היה זה באכסניה בבעלות של נכרי, הוא היה נוהג לחנוך את כניסתו לדירה בקביעת [[מזוזה]] על פתח הדלת{{הערה|1=הנהגה זו הייתה רק כאשר הוא היה מתאכסן במקום במשך ימים אחדים. ראו פרטים נוספים בזה במאמרו של הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], [[שבועון התקשרות]] [http://chabad-il.org/hit/hit448.htm גליון תמ"ח הערה 14].}}. | |||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] ואדמו"ר הרש"ב עבר להתגורר בתוככי רוסיה בעיר [[רוסטוב]], שכרו החסידים דירה לצורכי מגוריו, אך הוא נמנע מלקבוע מה מזוזה, באומרו: "[[מזוזה]] היא [[מקיף]], וצריך להמשיך את המקיף בפנימי, וזה דורש עבודה". רק שבועיים לאחר מכן קבע אדמו"ר הרש"ב את המזוזה{{הערה|1=על פי עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4443 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'תמג, עמוד קסט].}}. | |||
===אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ===אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
לאחר חתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ז אלול]] [[תרנ"ז]], קודם שנכנס להשתכן בדירתו החדשה, הזמין את תלמידי ה[[תלמוד תורה]] של העיירה שהיו ילדים של אנשים חסרי אמצעים, על מנת שילמדו בביתו ובכך יחנכו את הדירה. רק אחרי שבועיים של לימודים בדירה, נכנסו אדמו"ר הריי"צ וזוגתו [[הרבנית נחמה דינה]] למשכנם החדש{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=65 שיחת חג הפורים תשי"ב סעיף כא].}}. | |||
ביום [[י"ט באלול]] [[ה'ת"ש]] נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להשתכן בבנין מספר [[770]] בסדרת [[איסטרן פארקווי]] ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד"{{הערה|1=נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&pgnum=274 ספר המאמרים תרצ"ט-ת"ש עמוד 160 ואילך].}}. | ביום [[י"ט באלול]] [[ה'ת"ש]] נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להשתכן בבנין מספר [[770]] בסדרת [[איסטרן פארקווי]] ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד"{{הערה|1=נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&pgnum=274 ספר המאמרים תרצ"ט-ת"ש עמוד 160 ואילך].}}. | ||