הרבנית חנה: הבדלים בין גרסאות בדף

הרבנית חנה נולדה ביום [[כ"ח טבת תר"מ]] בעיר ניקולייב, לאביה הרה"ג הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. ב[[י"ג סיון תר"ס]] ניישאה לכ"ק הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ובשנת תרס"ב נולד לזוג בנם בכורם, כ"ק אדמו"ר שליט"א.  

בשנת תרס"ט נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר יקטרינוסלב. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולשפעתו של בעלה הרב.  

בשנת תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית  על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה רוחנית יקרת-ערך, היא יצרה במו ידיה דיו מלאכותי וגם השיגה נייר כדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי התורה הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן.  

בשנת תש"ז הגיע הקץ לסיבלותיה ולנידודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך מרוסיה והגיע לפאריז. שם פגשה את בנה בכורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, אותו לא ראתה כעשרים שנה. מפאריז נסעו השנים לניו יורק, שם התחילה עבור הרבנית תקופה חדשה, תקופת אושר מזהירה, עם עלייתו של בנה על כס הנשיאות בשנת [[תש"י]].  

כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי שבת כבימי חול.  

בברוקלין חיה הרבנית את שבע עשרה שנותיה האחרונות, עד להסתלקותה ביום הש"ק [[ו' תשרי תשכ"ה| ו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]]. מנוחתה כבוד על יד אוהל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ברובע קווינס שבניו יורק.

על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "[[בית חנה]]".