10,863
עריכות
←לאחר המשפט
(←סיקור העלילה: תמונה) |
|||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר לגור ב[[ויטבסק]] שם קיבל הצעת רבנות. כעבור שלש שנים עבר לעיר [[נעוול]], בהוראת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו לממלא מקום של הרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן. | למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר לגור ב[[ויטבסק]] שם קיבל הצעת רבנות. כעבור שלש שנים עבר לעיר [[נעוול]], בהוראת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו לממלא מקום של הרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן. | ||
על פי מחקרו של [[פישל שניאורסון]] בספר [[כוחה של סנגוריה]], לקח לקהילה זמן רב להתאושש מהעלילה שהתרגשה עליהם, ולמרות זיכויים הכמעט מוחלט במשפט, התקשו לשוב לחיים סדירים. רק כעבור עשרים שנה מינו רב אחר תחת הרב ניימרק, את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן שניאורסון]] שהיה קודם לכן רב בעיירה [[ריפקה]] ([[פלך צ'רניגוב]]). לעומת זאת לפי המסופר בספר [[סיפורי התגלות חסידיים]] נראה כי מיד לאחר עזיבתו של הרב ניימרק בחרו ברב שניאורסון, שלקח על עצמו את הרבנות בהוראת [[הרבי הרש"ב]].{{הערה|החסידים בסטרדוב שלחו משלחת לריפקה לבקש מהרב שניאורסון שיקבל עליו את עול הרבנות בקהילתם. אנשי הקהילה בריפקה התנגדו, והחסידים מסטרדוב שלחו מכתב לאדמו"ר הרש"ב שיורה לו לעבור אליהם. אדמו"ר הרש"ב נענה לבקשתם ושלח מכתב: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג".}} | |||
שנים ספורות לאחר גמר המשפט חלה לזרוב במחלה ממאירה ומת מיטה חטופה. לעומתו סמיונוב ביקש את סליחת הקהילה החסידית והודה שלא הכיר כראוי את עדת החסידים והנהגותיהם. ימים ספורים לאחר שהתחרט בפני הקהילה חלה גם הוא במחלה ממאירה ומת כעבור זמן קצר. | שנים ספורות לאחר גמר המשפט חלה לזרוב במחלה ממאירה ומת מיטה חטופה. לעומתו סמיונוב ביקש את סליחת הקהילה החסידית והודה שלא הכיר כראוי את עדת החסידים והנהגותיהם. ימים ספורים לאחר שהתחרט בפני הקהילה חלה גם הוא במחלה ממאירה ומת כעבור זמן קצר. | ||