31,391
עריכות
←סיכום
אין תקציר עריכה |
(←סיכום) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש י"ט - עוטה אור כשלמה/ האותיות הנגלות לנו''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
בסימן זה (סימן י"ט) הובאו '''שתי''' אגרות{{הערה|שנכתבו בזמנים ובהקשרים שונים, ראה [[ספר התניא#אגרת הקודש|כאן]] הרחבה בעניין זה.}}, '''עוטה אור כשלמה''' ולאחריה '''האותיות הנגלות לנו''', המהוות (מצד תוכנן) המשך וביאור זו לזו{{הערה|בראשונה הוסבר שהשפעה מעליון לתחתון אפשרית רק '''מחיצוניות העליון''' (מנצח-הוד-יסוד-מלכות שבו), ובשניה מובאת דוגמא מכוחות הנפש, שהדיבור מקבל רק '''מחיצוניות המחשבה'''.}}. | |||
{{ש}} | |||
{{ | |||
* '''עוטה אור כשלמה''' מסבירה שהתורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". יתכן שאגרת זו סודרה כאן{{הערה|באמצע אגרות העוסקת בצדקה.}}, כי בקודמות הוסבר רק שצדקה היא המעוררת את השפע למעלה והכלי לקבל אותו למטה - אך לא הוסבר עדיין '''מה מחבר''' את המעלה עם המטה. | |||
== | * '''האותיות הנגלות לנו''' {{הערה|שגם נכתבה בנפרד וגם הוספתה לתניא הייתה מאוחרת יותר. אחרי הסתלקות רבינו הזקן הוסיפו בניו לתניא את "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון", וגם בדפוסים הבאים נעשו שינויים. רק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון, כשהדפיס הרבי הרש"ב את התניא לטובת הישיבה) "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית - אחד השינויים בדפוס זה היה הוספת אגרת זו.}} מבארת כיצד מתבטא עניין זה בנפש האדם. | ||
==גוף האגרת== | |||
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ט}}}} | |||
==סיכום== | |||
'''עוטה אור כשלמה'''{{ש}} | |||
בתורה יש שתי דרגות כלליות: | |||
:* '''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). | |||
:* '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא. | |||
ומאחר ובתורה יש גם מ"העליון" (פנימיות החכמה האלוקית, שהיא טעמי המצוות שיתגלו רק לעתיד לבוא) וגם מה"תחתון" (תורה ומצוות), ולכן היא היא הממוצע המחבר אלוקות עם עולמות. | |||
{{ש}} | |||
'''האותיות הנגלות לנו'''{{ש}} | |||
בהמשך למבואר באגרת הקודמת{{הערה|בתחילת סימן '''זה''' - ראה הערות 1 ו-4.}} (שרק חיצוניות החכמה יורדת להתלבש בתחתונים), מוסבר עניין זה כפי שהוא בנפש האדם: | |||
:[[כ"ב אותיות]] הכתב הן הן אותן כ"ב האותיות שבדיבור ובמחשבה{{הערה|ובכל השפות הן אותן כ"ב אותיות. הבדל השפות הוא רק בצירופן, אך האותיות הן אותן האותיות עצמן.}}. וכיצד? חיצוניות [[אותיות המחשבה]]{{הערה|במחשבה עצמה יש שלוש דרגות: מחשבה שבמחשבה, דיבור שבמחשבה, ומעשה שבמחשבה.}} מתלבשות ב[[אותיות הדיבור]] ונעשות חיותן הפנימית. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[ראיה]] | |||
*[[שמיעה]] | |||
*[[תעלומות חכמה]] | |||
*[[טעמי המצוות]] | |||
*[[חיצוניות העליון נעשה פנימי לתחתון]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן י"ח|פרק י"ח]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ'|פרק כ']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||