זלמן לייב אסטולין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:חיי.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן לייב אסטולין בקבלת דולר לברכה מ[[הרבי]]]]
[[תמונה:חיי.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן לייב אסטולין בקבלת דולר לברכה מ[[הרבי]]]]
החסיד הרב זלמן-לייב אסטולין נולד לאביו ר' יעקב יצחק ע"ה ולאמו שרה ע"ה בעיירה הקטנה שומיאץ' (הסמוכה לעיירה חאסלאוויטש) בבילורוסיה, בשנת תרע"ג.
החסיד הרב זלמן-לייב אסטולין נולד בשנת תרע"ג, לאביו ר' יעקב יצחק ע"ה ולאמו שרה ע"ה, בעיירה שומיאץ' (הסמוכה לעיירה חאסלאוויטש) בבילורוסיה.


ר' זלמן היה סמל של חסיד, מופשט מהעולם ומהנאותיו. ביתו שב[[טשקנט]], היה פתוח תמיד בפני אורחים או לחסידים שנמלטו מהשלטונות, למרות הסיכון העצום שהיה כרוך בכך.  
ר' זלמן היה סמל של חסיד, מופשט מהעולם ומהנאותיו. ביתו שב[[טשקנט]], היה פתוח תמיד בפני אורחים או לחסידים שנמלטו מהשלטונות, למרות הסיכון העצום שהיה כרוך בכך.  
שורה 6: שורה 6:
הוא היה בקי בש"ס ובפוסקים. בני משפחתו וידידיו ידעו כי כל סוגיא בש"ס היה יודע לצטט בעל פה. גאונותו ואהבת ישראל האין סופית שלו, הקנו לו מקום של כבוד בקרב גדולי הרבנים וראשי הישיבות בבני ברק, גם הליטאיים שבהם. אלה ידעו להעריך לא רק את גאונותו, אלא גם, ובעיקר את ענוותנותו המופלגת.
הוא היה בקי בש"ס ובפוסקים. בני משפחתו וידידיו ידעו כי כל סוגיא בש"ס היה יודע לצטט בעל פה. גאונותו ואהבת ישראל האין סופית שלו, הקנו לו מקום של כבוד בקרב גדולי הרבנים וראשי הישיבות בבני ברק, גם הליטאיים שבהם. אלה ידעו להעריך לא רק את גאונותו, אלא גם, ובעיקר את ענוותנותו המופלגת.


ביום חמישי, ט"ו באדר ראשון תשס"ה, כאשר הבינו בני המשפחה שהנה הסוף מגיע, נקראו מניין יהודים שומרי מצוות למקום, וכולם יחד קראו "שמע ישראל". נשמתו יצאה, כשמילותיו האחרונות הן "רבי, רבי", והוא בן תשעים ושתיים שנה.


==שנות צעירותו==
==שנות צעירותו==


בעת לידתו נפטרה עליו אמו מרת שרה ע"ה. אביו הר"ר יעקב יצחק לא יכול היה לגדלו לבדו, ולכן מסר אותו לאחות אמו - מרת גיסא בריינא. זו גידלה אותו יחד עם בעלה הרה"ח ישראל נח אסטולין בעיירה שומיאץ בה התגוררו. כיוון שלא היו להם ילדים משלהם, לכן השקיעו רבות בחינוכו של האחיין היתום. ר' זלמן לייב אימץ לעצמו את שם המשפחה של דודו, ומכאן ואילך נקרא שמו "אסטולין".  
בעת לידתו נפטרה אמו מרת שרה ע"ה. אביו הר"ר יעקב יצחק לא יכול היה לגדלו לבדו, ולכן מסר אותו לאחות אמו - מרת גיסא בריינא. זו גידלה אותו יחד עם בעלה הרה"ח ישראל נח אסטולין בעיירה שומיאץ בה התגוררו. כיוון שלא היו להם ילדים משלהם, לכן השקיעו רבות בחינוכו של האחיין היתום. ר' זלמן לייב אימץ לעצמו את שם המשפחה של דודו, ומכאן ואילך נקרא שמו "אסטולין".  


רק לעיתים נדירות ראה ר' זלמן לייב את אביו.
רק לעיתים נדירות ראה ר' זלמן לייב את אביו.
משתמש אלמוני