אין תקציר עריכה
(שמו האמיתי ליב עם יו"ד אחד. כן נמצא בכל המסמכים שלו ובמכתבי כ"ק אדמו"ר הרש"ב אליו, וכידוע שיש שנקראים עם שני יודי"ם ויש עם אחד. כדא לתקן כך גם את) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:שלמה יהודה ליב אליעזרוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] | [[תמונה:שלמה יהודה ליב אליעזרוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] | ||
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' היה מעמודי התווך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים | הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' היה מעמודי התווך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בסמרקנד ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'. | ||
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי – אליעזרוב – היינו בן אליעזר. | ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי – אליעזרוב – היינו בן אליעזר. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון בימים ההם ואצל הרב הגדול המקובל ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו סמיכה לרבנות. | בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון בימים ההם ואצל הרב הגדול המקובל ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו סמיכה לרבנות. | ||
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה לאה"ק הרה"ח [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה | הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה לאה"ק הרה"ח [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה. | ||
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'=== | ===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'=== | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]: | הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]: | ||
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה | "... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שכ"ק אדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. | ||
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר אדמו"ר הריי"צ שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. | "אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר אדמו"ר הריי"צ שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. | ||