4,601
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]]. | בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]]. | ||
==ה'טאמארע'ס' וה'בערלעך'"== | ==ה'טאמארע'ס' וה'בערלעך'"== | ||
בתוך הקהילה החב"דית היו קבוצות שכונו בשמות חיבה ה'טאמארע'ס' וה'בערלעך'. באגרת ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] אל החסיד הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הוא מבקשו לכתוב זכרונות אודות ה'טאמארע'ס' וה'בערלעך' מקרמנצ'וג. | בתוך הקהילה החב"דית היו קבוצות שכונו בשמות חיבה ה'טאמארע'ס' וה'בערלעך'. באגרת ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] אל החסיד הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הוא מבקשו לכתוב זכרונות אודות ה'טאמארע'ס' וה'בערלעך' מקרמנצ'וג. | ||
| שורה 47: | שורה 46: | ||
==האחים גור אריה == | ==האחים גור אריה == | ||
בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גורארי המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת גורארי היתה מהמשפחות החב"דיות החשובות בעיר, ידועה בייחוסה. | בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גורארי המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת גורארי היתה מהמשפחות החב"דיות החשובות בעיר, ידועה בייחוסה. | ||
| שורה 59: | שורה 57: | ||
==המהפיכה הקומוניסטית== | ==המהפיכה הקומוניסטית== | ||
גן עדן החסידי הזה קרס עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית. עם עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הקלגסים את כל בתי הכנסת הרבים, בתי הספר ותלמודי תורה, הספריה הציבורית, ואפילו את בית הרפואה. הכול הולאם לטובת "אמא רוסיה". במקביל החלו רדיפות כנגד בעלי המפעלים והעשירים. מפעל הטבק של משפחת גורארי הולאם, כאשר הקומוניסטים "הצניחו" מנהלים חדשים. | גן עדן החסידי הזה קרס עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית. עם עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הקלגסים את כל בתי הכנסת הרבים, בתי הספר ותלמודי תורה, הספריה הציבורית, ואפילו את בית הרפואה. הכול הולאם לטובת "אמא רוסיה". במקביל החלו רדיפות כנגד בעלי המפעלים והעשירים. מפעל הטבק של משפחת גורארי הולאם, כאשר הקומוניסטים "הצניחו" מנהלים חדשים. | ||
| שורה 68: | שורה 65: | ||
אולם מצב זה לא נמשך זמן רב, לאחר שכל בני המשפחה נאלצו להימלט מקרמנצ'וג מאימת הקומוניסטים. | אולם מצב זה לא נמשך זמן רב, לאחר שכל בני המשפחה נאלצו להימלט מקרמנצ'וג מאימת הקומוניסטים. | ||
==ישיבה מחתרתית== | ===ישיבה מחתרתית=== | ||
במשך זמן לא רב, הייתה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג, אולם בקיץ [[תר"פ]] נאלצו תלמידי ה'אולם' - התלמידים המבוגרים - לעזוב את העיר. רק הצעירים נותרו עוד זמן מה, אך גם הם נאלצו לרדת למחתרת. מובן אפוא כי מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי רע, והיה צורך במנהל שיקח על עצמו את האחריות הכבדה לדאוג לקיומה של הישיבה שהפכה למחתרתית. ר' ישראל נח בליניצקי הסכים לקחת על עצמו את המשימה הכבדה. | במשך זמן לא רב, הייתה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג, אולם בקיץ [[תר"פ]] נאלצו תלמידי ה'אולם' - התלמידים המבוגרים - לעזוב את העיר. רק הצעירים נותרו עוד זמן מה, אך גם הם נאלצו לרדת למחתרת. מובן אפוא כי מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי רע, והיה צורך במנהל שיקח על עצמו את האחריות הכבדה לדאוג לקיומה של הישיבה שהפכה למחתרתית. ר' ישראל נח בליניצקי הסכים לקחת על עצמו את המשימה הכבדה. | ||
| שורה 81: | שורה 78: | ||
בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, ור' בן ציון מרוז הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו. | בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, ור' בן ציון מרוז הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו. | ||
==סגירת המקווה== | ===סגירת המקווה=== | ||
בשנות השלטון הקומוניסטי נדרשו החסידים למידה גדושה של מסירות נפש. בשלב מסויים דרשו השלטונות לסגור את ה[[מקווה]] בקרמנצ'וג, ומי שניהל את המקווה התפטר לאחר שחשש לנפשו. במקומו לקח את התפקיד ר' [[דובער קוזניצוב]], שהיה משגיח בישיבה המקומית. הוא אף החתים יהודים רבים על עצומת מחאה כנגד סגירת המקווה. אף על פי שהעיתונות התקיפה את מעשיו, המשיך לנהל את המקווה ללא חת. | בשנות השלטון הקומוניסטי נדרשו החסידים למידה גדושה של מסירות נפש. בשלב מסויים דרשו השלטונות לסגור את ה[[מקווה]] בקרמנצ'וג, ומי שניהל את המקווה התפטר לאחר שחשש לנפשו. במקומו לקח את התפקיד ר' [[דובער קוזניצוב]], שהיה משגיח בישיבה המקומית. הוא אף החתים יהודים רבים על עצומת מחאה כנגד סגירת המקווה. אף על פי שהעיתונות התקיפה את מעשיו, המשיך לנהל את המקווה ללא חת. | ||
| שורה 89: | שורה 85: | ||
בתקופה ההיא, אירח ר' ישראל נח הגדול בביתו התוועדויות רבות, אף על פי שביתו לא היה גדול. ילדיו שהיו לנים מחוסר מקום גם בסלון הבית, נאלצו בלילות בהם התקיימו התוועדויות, להצטופף יחד בחדר קטן אחד. | בתקופה ההיא, אירח ר' ישראל נח הגדול בביתו התוועדויות רבות, אף על פי שביתו לא היה גדול. ילדיו שהיו לנים מחוסר מקום גם בסלון הבית, נאלצו בלילות בהם התקיימו התוועדויות, להצטופף יחד בחדר קטן אחד. | ||
==בתי הכנסת נסגרים== | ===בתי הכנסת נסגרים=== | ||
11 בתי כנסת היו בקרמנצ'וג, מהם שניים של חסידי חב"ד. אחד מהם נקרא 'קליין חב"ד' (חב"ד הקטן) והשני היה נקרא 'גרויס חב"ד' (חב"ד הגדול). בזה האחרון היתה ממוקמת ישיבת 'תומכי תמימים' במשך תקופה, ובו גם היה המקווה. | 11 בתי כנסת היו בקרמנצ'וג, מהם שניים של חסידי חב"ד. אחד מהם נקרא 'קליין חב"ד' (חב"ד הקטן) והשני היה נקרא 'גרויס חב"ד' (חב"ד הגדול). בזה האחרון היתה ממוקמת ישיבת 'תומכי תמימים' במשך תקופה, ובו גם היה המקווה. | ||