1,664
עריכות
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(קצת ויקיזציה בתחילת הערך) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|מועתק. חסר ויקיזיציה בסיסית}} | {{לעריכה|מועתק. חסר ויקיזיציה בסיסית}} | ||
[[קובץ:שלום מענדל קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום מענדל קלמנסון]] | [[קובץ:שלום מענדל קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום מענדל קלמנסון]] | ||
הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' | הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' היה [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת "שניאור" בעיר [[אוברוויליע]] ב[[צרפת]]. | ||
בשנים הבאות עברה המשפחה לפושקינה – פרבר | ==ילדותו== | ||
הרב קלמנסון נולד בשנת [[תרפ"ב]] בעיר [[ויטבסק]] להוריו הרב שניאור זלמן ומרת מנוחה קלמנסון. | |||
בשנים הבאות עברה המשפחה לפושקינה – פרבר של העיר לנינגרד (כיום – '[[פטרבורג]]') בו החלה להתפתח באותן השנים קהילה חב"דית. | |||
== בתומכי תמימים == | == בתומכי תמימים == | ||
בגיל חמש עשרה בלבד נשלח ללמוד בישיבת | בגיל חמש עשרה בלבד נשלח שלום מענדל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[קורסק]], ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. עקב רדיפות השלטונות אחרי הישיבה נאלץ שלום מענדל לעבור מקורסק אל העיר קלינצי. | ||
בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, | בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, ולכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק"מ מביתם. | ||
במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת תרח"צ עד חורף ת"ש, או אז נסע לסניף | במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת [[תרח"צ]] עד חורף [[ת"ש]], או אז נסע לסניף [[תומכי תמימים]] ב[[כותאיס]] שב[[גרוזיה]], שם למד אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. לימים התמנה שלום מענדל בעצמו להיות מגיד שיעור בישיבה, והוא בן שמונה עשרה שנים בלבד. | ||
גם בגרוזיה עקבו אנשי המשטרה החשאית אחרי הישיבות החב"דיות ורדפו אחריהן. בשלב מסוים פשטו | גם בגרוזיה עקבו אנשי המשטרה החשאית אחרי הישיבות החב"דיות ורדפו אחריהן. בשלב מסוים פשטו על הישיבה, ולקחו את כל ניירותיו של שלום מענדל, שבדרך כלשהי הצליח להימלט והתחבא בבית משפחה לא יהודית, שם שהה חודשים מספר עד שקיבל בחזרה את ניירותיו. משנרגעו קמעה הרוחות, נסע לעיירה סינקי שבגרוזיה, שם ניהל מחלקת 'תומכי תמימים' עד תום ימי המלחמה, אז נסע ל[[סמרקנד]], לשם הגיעו בני משפחתו שברחו מביתם בלנינגרד. | ||
בחודשים הבאים הגיע | בחודשים הבאים הגיע שלום מענדל ללבוב, עיר הגבול, ומשם הצליח לצאת מרוסיה ב[[בריחת החסידים]] הידועה ולהגיע עד למחנה העקורים [[פוקינג]]. | ||
== פוקינג== | == פוקינג== | ||
בתחילת חורף תש"ז החליטו אנ"ש במחנה הפליטים | בתחילת חורף תש"ז החליטו אנ"ש במחנה הפליטים [[פוקינג]], שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו בפולין ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג היתה אפשרות לטלפן ולעמוד בקשר רצוף עם הרבי הריי"צ ששהה אז בניו יורק. | ||
ועד אנ"ש בפוקינג בראשות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) ומרת [[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי"צ]]. | ועד אנ"ש בפוקינג בראשות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) ומרת [[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי"צ]]. | ||