2,276
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גאולה''' היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד ו[[גלות]]. | |||
'''גאולה''' היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. | |||
== הגאולה ב[[יהדות]] == | == הגאולה ב[[יהדות]] == | ||
ב[[תנ"ך]] ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר | ב[[תנ"ך]] ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר{{הערה|ויקרא, כה}}, הצלה מצרה{{הערה|בראשית, מ"ח}}, פידיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות{{הערה|ויקרא, כ"ז}}, סיום אלמנוּת{{הערה|רות, ג}}, הצלה ממוות{{הערה|הושע, י"ג}}, וכיוצא באלו. | ||
==גאולות בימי ישראל== | ==גאולות בימי ישראל== | ||
| שורה 24: | שורה 12: | ||
גאולת מצרים זו לא היתה מושלמת מכיון שלאחריה היו גלויות נוספות. | גאולת מצרים זו לא היתה מושלמת מכיון שלאחריה היו גלויות נוספות. | ||
==גאולה פרטית== | |||
על פי [[תורת החסידות]], האדם נמצא בעולם הזה בגלות פרטית, [[נפש אלוקית|נפשו האלוקית]] שרויה ב"מאסר" בידי ה[[נפש הבהמית]]. מצרים מלשון מיצר והגבלה, על האדם לצאת ממצרים, מההגבלות הגשמיות האישיות שלו והתחבר לה' על ידי קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. | |||
גאולה זו צריכה להעירך בכל יום, שכן האדם יכול לפרוץ בכל יום גבולות חדשים. כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בספר התניא {{ציטוטון|בכל [[דור]] ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום מ[[מצרים]]}}{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}} | |||
יציאה זו מתרחשת בפרט בזמן קבלת מלכות שמים ב[[קריאת שמע]], בה מקבל עליו את יחודו של ה', באמרו {{ציטוטון|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומסיבה זו תקנו חכמים את פרשת יציאת מצרים בשעת קריאת שמע, למרות שמצוות זכירת יציאת מצרים הינה מצוה בפני עצמה. | |||
==הגאולה האמיתית והשלימה== | ==הגאולה האמיתית והשלימה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הגאולה האמיתית והשלימה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הגאולה האמיתית והשלימה]]}} | ||
אף כי מושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת [[עם ישראל]] הן בתנ"ך, הן בתורה שבע"פ: [[תלמוד ירושלמי]], [[תלמוד בבלי]]{{הערה|שבת ל"א, א}}, הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר [[הזהר]], וספר [[עץ חיים]] המיוחס לתלמידו של [[האר"י הקדוש]]. | |||
הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: [[תפילת שמונה עשרה]]. | |||
כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 בעיקרי האמונה היהודית ל[[רמב"ם]]. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו. | |||
הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'}} מוכיח מאת הגאולה מן הפסוקים בתנ"ך: {{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה}}{{הערה|דברים, ל, ג}} אף בלעם ניבא על [[מלך המשיח]], שיופיע: {{ציטוטון|אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב, דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל}}{{הערה|בלק, כד, יז}}, הוכחה נוספת היא מפרשת [[ערי מקלט]]{{הערה|[[ספר דברים]], [[פרשת שופטים]]}} בה נכתב על היום שה' ירחיב את גבולות ארץ ישראל ועל כן יוסיפו שלושה ערי מקלט נוספים. כן ספרי הנביאים מלאים בנבואות ותיאורים על תקופת [[ימות המשיח]] | הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'}} מוכיח מאת הגאולה מן הפסוקים בתנ"ך: {{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה}}{{הערה|דברים, ל, ג}} אף בלעם ניבא על [[מלך המשיח]], שיופיע: {{ציטוטון|אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב, דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל}}{{הערה|בלק, כד, יז}}, הוכחה נוספת היא מפרשת [[ערי מקלט]]{{הערה|[[ספר דברים]], [[פרשת שופטים]]}} בה נכתב על היום שה' ירחיב את גבולות ארץ ישראל ועל כן יוסיפו שלושה ערי מקלט נוספים. כן ספרי הנביאים מלאים בנבואות ותיאורים על תקופת [[ימות המשיח]]. | ||
לאחר גאולה | לאחר גאולה זו לא יתרחשו יותר [[גלות|גלויות]] נוספות ועל כן גאולה זו נקראת 'האמיתית', שכן אמת הוא דבר נצחי שאין בו שינויים{{הערה|הגמרא מכנה נהרות הפעילים לתקופות בלבד בשם "נהרות המכזבים" כלומר שכל דבר שאינו נצחי, הרי הוא כזב}}. בגאולה זאת יגאלו כל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל, בשונה מגאולת קודמות בהם נגאלו חלקים מהעם, לכן גאולה זו מכונת בשם 'השלימה', שכן זה יעשה בשלימות ו[[משיח]] יקבץ את כל נדחי ישראל. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | [[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | ||