1,282
עריכות
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' היא אחת מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם [[לויתן]] ו[[שור הבר]], שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]]. | '''סעודת שור הבר והלווייתן''' היא אחת מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם [[לויתן]] ו[[שור הבר]], שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]]. | ||
על פי | ==המשתתפים בסעודה== | ||
==דעות הראשונים== | |||
על פי ה[[מדרש]]{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]], שלושת האבות, [[משה רבינו]] ו[[אהרן הכהן]], ו[[דוד המלך]]. | |||
ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק '''"כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא"'''{{הערה|תהילים קטז, יג.}} אכן לי נאה ולי יאה לברך. הגמרא אומרת{{הערה|יומא עו, א}} שהכוס שעליו יזמן דוד יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, בגימטריא של (כוסי) רויה. | |||
==שחיטת שור הבר== | |||
כתוב במדרש{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}} שהשחיטה של שור הבר יהיה על ידי [[הקב"ה]] שישחטו באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן ו[[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים "וכי זו שחיטה כשרה?" זאת אומרת הרי על פי ה[[הלכה]] [[שחיטה]] זו אינה [[כשר]]ה וצריך דווקא סכין וכן צריך שחיטת אדם דווקא, וכיצד תערך כזו [[שחיטה]]? ועונה ר' אבין ש"[[תורה]] חדשה מאיתי תצא". | |||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} את התשובה של ר' אבין שתורה חדשה מאיתי תצא אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה ולכן מה שכיום אסור אז יהיה מותר כי הרי [[התורה]] הזאת לא תיהיה מוחלפת ו[[התורה]] היא נצחית לעולם ועד אלא הכוונה בדברי ר' אבין הוא שיהיה חידוש בדיני התורה דהיינו שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים היום לא מדברים על מקרה כזה (שחיטה על ידי סנפירי לוויתן) ולא שהדינים האלו בטילים או משתנים בזמן ההוא. | |||
מזה גם מוכיח [[הרבי]]{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} שזמן הסעודה יהיה ב[[ימות המשיח]] לפני [[תחיית המתים]] כי [[תחיית המתים]] הוא זמן ש"מצוות בטילות" ואי אפשר להקשות על השחיטה. | |||
==שחיטת שור הבר בחסידות== | |||
שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות בעבודת האדם. | |||
הלויתן מקומו בים "[[עלמא דאיתכאסיא]]" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים. | |||
שור הבר מקומו ביבשה "[[עלמא דאיתגליא]]" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. | |||
ולעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את הבירורים שלו לדרגות העליונות שב[[קדושה]].{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרש שמיני}} | |||
==סעודה כפשוטה או לא== | |||
===דעות הראשונים=== | |||
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. | חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. | ||
[[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}. | [[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}} {{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג,ד.}} | ||
לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון? | לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון? | ||
| שורה 11: | שורה 36: | ||
ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. | ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. | ||
==התיווך של | ===התיווך של הרבי=== | ||
הרבי מליובאוויטש מכריע כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנו}}. | הרבי מליובאוויטש מכריע כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנו}}.{{הערה|[[אגרות קודש]] של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז}} | ||
==מקורות== | ==מקורות== | ||
פסחים קיט, ב. זוהר, חלק א, דף קלה, א. זוהר חדש, ויצא, דף כח, ב. איגרת ההתנצלות לרמב"ן על [[מורה נבוכים]]. ספר הליקוטים ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], ערך 'לווייתן'. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||