שמעון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
(כתוב כבר שהוא נהרג)
שורה 22: שורה 22:
בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד בומביי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.
בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד בומביי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.


לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, תחת חסותו, והחל לגדלו בביתו, כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים.
לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים.


בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו לקבלת ההזמנה, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי נגד הציונות, אך הוא לא קיבל עליו את מרותם של רבני חב"ד, והשתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל".
בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו לקבלת ההזמנה, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי נגד הציונות, אך הוא לא קיבל עליו את מרותם של רבני חב"ד, והשתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל".