ישראל מאיר לאו: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 357 בתים ,  26 ביולי 2013
(הרחבה. מקור: ויקיפדיה)
שורה 17: שורה 17:
כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית.  
כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית.  


לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות [[ישיבת קול תורה|קול תורה]], כנסת חזקיהו ו[[ישיבת פוניבז'|פוניבז']]. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואים|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של [[תל אביב]]. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון  בתל אביב.
לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואים|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של [[תל אביב]]. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון  בתל אביב.


=== קריירה רבנית ===
=== קריירה רבנית ===
הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ"ה]] ([[1965]]) נתמנה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" ב[[תל אביב-יפו]], ובשנת [[ה'תשל"א]] ([[1971]]) מונה לרב שכונות [[צפון תל אביב]].  
הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ"ה]] (1965) נתמנה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" ב[[תל אביב-יפו]], ובשנת [[ה'תשל"א]] (1971) מונה לרב שכונות [[צפון תל אביב]].  


לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת תשל"ט ([[1978]]), אז נבחר לכהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[1983]] נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת תשמ"ח ([[1988]]) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל. במקביל לפעילותו הרבנית הגיש [[תוכנית טלוויזיה]] בשם "שלום לבוא שבת" ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]], תוכנית ששודרה בימי שישי (לפני כניסת ה[[שבת]]), ועסקה ב[[פרשת השבוע]].  
לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת [[תשל"ט]] (1978), אז נבחר לכהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[תשמ"ג]](1983) נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת תשמ"ח (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל.


בשנת [[תשנ"ג]] ([[1993]]) נבחר לכהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]], וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת [[תשס"ג]] (2003). בשנת תשס"ה ([[2005]]) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, ומאז הוא משמש בתפקיד זה. לקראת הבחירות לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] ב-[[תשס"ז]], שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) נבחר לכהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]], וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת [[תשס"ג]] (2003). בשנת [[תשס"ה]] (2005) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, ומאז הוא משמש בתפקיד זה. לקראת הבחירות לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] ב-[[תשס"ז]], שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.


== קשריו עם הרבי ==
== קשריו עם הרבי ==