ישראל מאיר לאו: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 6,021 בתים ,  26 ביולי 2013
הרחבה. מקור: ויקיפדיה
אין תקציר עריכה
(הרחבה. מקור: ויקיפדיה)
שורה 5: שורה 5:
|תאריך לידה=[[כ"ב סיון]] [[תרצ"ז]]
|תאריך לידה=[[כ"ב סיון]] [[תרצ"ז]]
|מקום לידה=פיוטרקוב טריבונלסקי, [[פולין]]
|מקום לידה=פיוטרקוב טריבונלסקי, [[פולין]]
|תפקידים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי ל[[תל אביב]] - יפו
|תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי ל[[תל אביב]] - יפו
}}
}}
הרב '''ישראל מאיר לאו''' (נולד ב[[כ"ב סיון]] [[תרצ"ז]]) שימש בעבר כ[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי למדינת ישראל]] וכיום מכהן כרב העיר [[תל אביב]] - יפו, וכנשיא "מכון הרב הרצוג".
הרב '''ישראל מאיר לאו''' (נולד ב[[כ"ב סיון]] [[תרצ"ז]]) שימש כ[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי למדינת ישראל]] (א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג) וכיום מכהן כרב העיר [[תל אביב]] - יפו, וכנשיא "מכון הרב הרצוג".


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
{{פסקה חסרה}}
=== שנותיו הראשונות ===
נולד בשנת [[תרצ"ז]] בפיוטרקוב טריבונלסקי שב[[פולין]], כבן הזקונים  לאביו הרב משה חיים לאו ואמו חיה (לבית פרנקל), נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר עלה לישראל לפני [[מלחמת העולם השנייה]], נפתלי לאו-לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.
 
את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, ה[[גטו]] הראשון ב[[פולין]] הכבושה. בתשרי [[תש"ג]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו בי"א במרחשוון [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו [[תש"ה]], במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי.
 
כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית.
 
לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות [[ישיבת קול תורה|קול תורה]], כנסת חזקיהו ו[[ישיבת פוניבז'|פוניבז']]. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואים|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של [[תל אביב]]. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון  בתל אביב.
 
=== קריירה רבנית ===
הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ"ה]] ([[1965]]) נתמנה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" ב[[תל אביב-יפו]], ובשנת [[ה'תשל"א]] ([[1971]]) מונה לרב שכונות [[צפון תל אביב]].
 
לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת תשל"ט ([[1978]]), אז נבחר לכהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[1983]] נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת תשמ"ח ([[1988]]) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל. במקביל לפעילותו הרבנית הגיש [[תוכנית טלוויזיה]] בשם "שלום לבוא שבת" ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]], תוכנית ששודרה בימי שישי (לפני כניסת ה[[שבת]]), ועסקה ב[[פרשת השבוע]].
 
בשנת [[תשנ"ג]] ([[1993]]) נבחר לכהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]], וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת [[תשס"ג]] (2003). בשנת תשס"ה ([[2005]]) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, ומאז הוא משמש בתפקיד זה. לקראת הבחירות לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] ב-[[תשס"ז]], שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.


== קשריו עם הרבי ==
== קשריו עם הרבי ==
שורה 21: שורה 35:


הרב לאו מתאר בספר את [[התוועדות]] [[פסח שני]] אצל [[הרבי]] בה נכח יחד עם חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל ז"ל, את ה[[נבואה]] המדהימה של הרבי כי יתמנה לרב הראשי לישראל והביקור המרגש שלו ב[[האוהל|אוהל]].
הרב לאו מתאר בספר את [[התוועדות]] [[פסח שני]] אצל [[הרבי]] בה נכח יחד עם חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל ז"ל, את ה[[נבואה]] המדהימה של הרבי כי יתמנה לרב הראשי לישראל והביקור המרגש שלו ב[[האוהל|אוהל]].
==משפחתו==
== משפחתו ==
הרב לאו אב לשמונה.
בניו:
*הרב משה חיים לאו, רב ב[[נתניה]] וחבר [[מועצת העיתונות]].
*הרב צבי יהודה לאו, מרבני ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב.
*הרב [[דוד לאו]], אחד משלושת רבני העיר [[מודיעין-מכבים-רעות]], אשר בדומה לאביו לפניו, נבחר אף הוא לכהונת [[הרב הראשי לישראל]].
חתניו: הרב אליעזר סורוצקין, רב שכונת רמת אפרים וראש מוסדות "עוללים" בנתניה ומנכ"ל ארגון [[לב לאחים]], הרב בנימין קאהן, ראש ישיבת "חיי משה" בירושלים, הרב יחזקאל שיינפלד, רב [[בית כנסת]] ברמת אביב, הרב אריאל שוייצר, דיין בבית הדין לממונות בירושלים והרב משה קירשטיין, ראש ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב ובנו של הרב ישראל שאול קירשטיין, מראשי [[ישיבת ההסדר קריית שמונה]].


==ספריו==
==ספריו==