אברהם חיים רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:אברהם_חיים_רוזנבוים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תואר פניו מהשנים בהם התגורר ב[[ארצות הברית]]]]

הרב '''אברהם חיים רוזנבוים''' ([[תקצ"ח]]-[[כ"ה כסלו]] [[תרע"ה]]) היה מרבני חב"ד שהיה מקושר לארבעה מרבותינו נשיאינו, והנהיג במשך עשר שנים את קהילת חסידי חב"ד ב[[פלעשניץ]], דבר שהטביע את חותמו על שמו, שהיה נקרא בפי החסידים '''אברהם חיים מפעלעשניץ'''. בשנת [[תרנ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] והיה מראשי עדת חסידי חב"ד ב[[ניו יורק]]{{הערה|לאחר פטירתו לקח על עצמו את עול ההנהגה ידידו מהעיירה [[פלעשניץ]] ר' [[דוד שיפרין]].}}.

==תולדות חייו==

נולד לאביו הרב [[דובער רוזנבוים]] ב[[עיירה]] [[פעלעשניץ]] בסביבות שנת [[ת"ר]]{{הערה|כך כתב [[הרבי]] בשולי הגליון לספר השיחות קיץ ת"ש (עמוד 120). במקורות נוספים מופיע שנולד בשנת תקצ"ח (על פי עדותו של ר' [[דוד שיפרין]]) או על בשנת תקצ"ו (על פי הרישומים מנסיעתו באוניה לארה"ב).}}. אביו היה [[מלמד]] שעסק בחינוכם של ילדי החסידים בעיירה.

בצעירותו היה מהאברכים שהיו [[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], שם נחשב לאחד מהטובים והמוכשרים מבין האברכים שישבו שם באותה תקופה, והיה ה[[חברותא]] של הגאון רבי [[חיים יעקב וידרביץ]]. בזמן שהותו בחצר הרבי הצליח להניח את ידו על טליתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהוענקה על ידו במתנה לאחד מה[[שד"ר]]ים{{הערה|הרא"ח רכש את הטלית מאותו שד"ר תמורת רכישת טלית חדשה במקום טליתו של הצמח צדק, ותוספת תשלום של 25 רובל.}}, אך לבש אותה רק פעם אחת בליל [[יום כיפור]], ולאחר מכן העביר אותה לידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

על פי זכרונו, נרשם הניגון '[[ניגון הודיעני ה' קיצי|הודיעני ה' קיצי]]' המיוחס ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].

לאחר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|בשונה מחסידים רבים שהתקשרו לבניו האחרים של הצמח צדק.}}, ובמקביל לעיסוקו בהנהגת קהילת חסידי חב"ד בפעלעשניץ, עסק לפרנסתו במסחר, כשעת זמנו הפנוי הקדיש ללימוד התורה והיה מחליף מכתבים שעסקו בנשואים הלכתיים עם גדולי רבני דורו.

היה חביב מאוד בביתו של אדמו"ר המהר"ש, ו[[הרבנית רבקה]] היתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: "מה שלום אברהם חיים שלנו"{{הערה|בתרגום מאידיש: "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים".}}.

בתחילת שנת [[תרמ"ח]] נאסר בעקבות הלשנה של [[מתנגדים]] שדיווחו למושל המחוז שחתם על מסמך מזוייף שנועד לפטור את אחד מצעירי החסידים משירות בצבא, והוא נאסר בכלא ב[[בוריסוב]] ובסיומה של שנת תרמ"ח הועבר לכלא ב[[סמולנסק]] שם נשאר במשך שנתיים נוספות. את תפקידו בהנהגת הקהילה ב[[פעלעשניץ]] החליף החסיד ר' [[ראובן ליברמן]] ה[[שוחט]] החסידי בעיירה.

במשך שלוש השנים בהם היה במאשר ניסו החסידים בהכוונת אדמו"ר הרש"ב לסייע בשיחרורו, ולאחר שהדבר לא עלה בידם עסקו בהקלת תנאי המאסר, ושיחדו את הפקידים והשומרים שיעלימו עין ויאפשרו לו תנאים נוחים יותר.

בשנת [[תרנ"ב]] נודע לו שהממשלה הרוסית מתכננת לאוסרו פעם נוספת, ובעצת ידידים הצליח לברוח מ[[רוסיה]], ולאחר נידודים דרך [[ורשה]] ו[[אמסטרדם]] הגיע ל[[ברלין]] שם עסק כמגיה בבית דפוס במשך שנה. בשנת [[תרנ"ג]] עבר ל[[קניגסברג]] ושלח ידו במסחר, ובשנת [[תרנ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] באניה והגיע לחופי ארה"ב בי"ג כסלו תרנ"ה.

לאחר שהתבסס בניו יורק, החל לעסוק במסחר ביהלומים ואבני חן, ואסף סביבו את פליטי אנ"ש ששהו באותו זמן בעיר ועסק יחד עימם בלימוד תורת החסידות ובארגון התוועדויות.

בשנת [[תרס"ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון מרת יעטא, ועל פי עצם ידידיו נשא בזיווג שני את מרת לאה.

בשעותיו האחרונות ביקש שיביאו לו סידור לומר וידוי, ואחיו הביא לו את סידור תורה אור ופתח לפניו את סדר אמירת וידוי לשכיב מרע. הרא"ח התנגד לומר וידוי זה באומרו "זהו וידוי של [[מתנגדים]]", ובמקום וידוי אמר את מאמר "פתח אליהו" מהקדמת ה[[זוהר]] שאומרים בכל ערב שבת.

נפטר ב[[כ"ה כסלו]] [[תרע"ה]]. ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מאונט דזייון" (הר-ציון) שב[[ברוקלין]].

*אחיו, [[שניאור זלמן רוזנבוים]] - [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים]].

*מנחם מענדל רוזנבוים, נסחף בצעירותו ברוח הקומוניזם, והצטרף למהפכה של לנין והתקדם למעמד בכיר במפלגת השלטון עד שהפך ליד ימינו של לנין, ולאחר שסטלין עלה לשלטון והחל במסע הטיהורים נאסר גם הוא, ושהה במבצר פטרובלסקי עד שהצליח לברוח מהכלא ונמלט לאמריקה, מאוחר יותר עלה לארץ והקים את קיבוץ נען הסמוך לעיר [[רחובות]]. ברשותו היו מצויים תכריכים של [[כתבי יד קודש]] של [[הצמח צדק]], שהועברו לרשות הספריה הלאומית בירושלים לאחר פטירתו. לקראת חגיגות י' שבט תש"ל הועברו תכריכים אלו לידי הרבי על ידי ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שזר]].

*הרב [[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]''', פרקים צב-צט.