עתיד חזיר להטהר: הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה קשה
(עריכת פתיח)
(עריכה קשה)
שורה 1: שורה 1:
אחד מהיעודים שיתרחשו ב[[ימות המשיח]] הינו טהרתו והיתר אכילתו של החזיר, והוא יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.
'''עתיד חזיר להטהר''' הינו אחד מהיעודים שיתרחשו ב[[ימות המשיח]] בו [[טהרה|יטוהר]] ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של [[מאכלות אסוות|מאכל אסור]] להיתר גמור.


==הרמז לכך בפסוקים==
==מקור היעוד==
המקור ליעוד זה הינו ב[[תנחומא]]{{הערה|1=למרות שהאור החיים וה'עשרה מאמרות' מציינים את התנחומא כמקור, לא מצינו במדרש תנחומא שהגיע לידינו משפט זה. ראו גם במכתב כ"ק אד"ש שנדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ב, עמ' 175.}}: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר".
המקור ליעוד זה הינו ב[[תנחומא]]{{הערה|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי את כל המקורות}}: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}.


ה[[אור החיים]] מסביר יעוד זה, ומביא לכך הוכחה מהפסוקים המדברים על החיות הטמאות האסורות באכילה, שרואים שהפסוק אומר כלל "וכל מפרסת פרסה... מעלת גרה" ולאחמ"כ מתחילה התורה למעט ולהוציא מן הכלל  את הגמל השפן וכו' ואת החזיר כתוב בסוף. לומד מכאן האור החיים שזה בא לרמז שעתיד חזיר להטהר  לכן הוא מובא רק בסוף החיות הטמאות.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז,}}
ה[[אור החיים]] מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי ה[[תורה]] האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז}}.


==שינוי הסימנים==
השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי ב[[הלכה]], כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות{{הערה|[[שיעורים בספר התניא]], ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y בשיחת אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שיתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה. אך חסר שם הביאור בזה}}.


הרבי מסביר שאין להקשות שהרי התורה נצחית ואין בה שום שינוי ואיך אם כן יותר החזיר, מכיון שהתורה באמת לא תשתנה אלא שהחזיר ישתנו סימניו ויהיה מעלה גרה ולכן יותר באכילה.(מפריס פרסה הוא גם כעת) {{הערה|שיעורים בספר התניא ליקוטי אמרים פרק נ'}} וכן מובא בכמה מקומות {{הערה|יבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}
במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ז}} מובא מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו. הרבי כותב באגרת{{הערה|אגרות קודש, ח"ג ע' קנ"ג}} שבתקופה ראשונה בימות המשח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.


=בתורת החסידות=
==בתורת החסידות==
ב[[תורת החסידות]] מובא שחזיר הוא מ[[קליפת נוגה]] שמעל [[שלוש קליפות הטמאות]] בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם [[בירור ניצוצות|מתבררים]] [[לעתיד לבוא]], בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת{{הערה|מאורי אור וכן [[אור התורה]] ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט}}.


בחסידות מובא שחזיר הוא קליפת נוגה שמעל ג' קליפות הטמאות שהם גמל ארנבת ושפן, ולכן רק חזיר תזדכך ותיטהר כי ג"ק קליפות הטמאות אינם מתבררים לעת"ל משא"כ קליפת נוגה כן מתבררת. {{הערה|מאורי אור וכן אוה"ת ויקרא הוספות א' רל"ט}}
===ההוראה בעובדת ה' מיעוד זה===
למרות שהיא רק קליפת נוגה היא יותר חמורה משאר הקליפות מכיון שהיא כן מפריסה פרסה שמסמל את  היניקה שלו מהחיצונים ולעת"ל כשיפסיק לקבל מהחיצונים יטהר, 
[[הרבי]] לומד הוראה ב[[עבודת השם]] מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה.
==ההוראה בעובדת ה' מיעוד זה==


וכן מביא הרבי הוראה בעבודת השם מהיעוד הזה של עתיד חזיר להטהר.
ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק [[מצוות]] מעשיות ללא החלק הרוחני{{הערה|כמו החזיר בזמן הזה שרק מפריס פרסה}} זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני{{הערה|ש"פ ויצא תש"נ סעיף ח'}}.
שני הסימנים מפריס פרסה והעלאת גרה מסמלים שני אופנים בעבודת ה' מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה את הבירור והזיכוך והחלק הרוחני שבמעשה.  


וההוראה מכך שגם מי שרק עושה מצוות בבחינת המעשה ללא החלק הרוחני (כמו החזיר שבזמן הזה רק מפריס פרסה) זה גם טוב כי לעת"ל יטהר ויהיה גם את החלק הרוחני משא"כ מי שלא עושה אל המעשה בפועל כלל. {{הערה|ש"פ ויצא תש"נ סעיף ח'}}
==שאר הבהמות==
במדרש שוחר טוב {{הערה|תהילים פרק קמ"ז}} מובא מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו או לא. והרבי כותב באגרת {{הערה|אג"ק ח"ג ע' קנ"ג}} שבתקופה ראשונה רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה יעבור מן הארץ יטהרו כל שאר החיות גם.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]