פייביש זיסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' פייביש עסק לפרנסתו במסחר, והיה ממקורבי [[הרבי הריי"צ]]. לקראת [[שמחת תורה]] [[תרצ"ז]] נסע ל[[אוטווצק]] לשהות ב[[חג]] במחיצת אדמו"ר הריי"צ ולמרות שלא היה [[משפיע]] או בעל מעמד דומה, זכה להיות מוזמן לסעודות החג במחיצת הרבי. בסעודת [[שמיני עצרת]] איחל ר' פייביש לרבי "[[לחיים]]" וביקש ברכה שיהיו לו "[[אורות]]" ושהוא יהיה [[כלי]] לקבל אותם, והרבי בירכו. את הכוסית לקח איתו לקובנה למשמר.

זמן קצר לאחר שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] ב[[אלול]] [[תרצ"ט]] הצליח הרבי הריי"צ לצאת מ[[וורשה]] הכבושה ולהגיע ל[[ריגא]]. ר' פייביש התאמץ להגיע לריגא לפגוש את הרבי ולקבל ברכה, ולצורך כך לקח איתו את בנו ר' [[לייבל זיסמן|לייבל]]. כשנכנסו ל'[[יחידות]]' ביקש ר' פייביש ברכה לבנו, אך הרבי שתק. כשהבין שהשתיקה מבשרת רע החל לבכות ולהתחנן לקבלת ברכה עבור בנו, ורק לאחר דקות ארוכות נאות הרבי ובירכו. ר' לייבל ניצל 7 פעמים מ[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]].

{{ציטוט צף|עם הקמת הגטו נפתחו [[מניין|מניינים]] . . מניין שני היה אצל ה[[חסיד]] הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של [[חסידי חב"ד|אנשי חב"ד]] בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[שבת#סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]|אלחנן פרסון, '''יהדות ליטא'''}}

. . היהודים שרו בדבקות וב[[אמונה]] בחסדו של [[השם יתברך]], ואני שכחתי את עצמי ואת שליחותי הציבורית והצטרפתי לניגון ולאמונה... במשך כל היום הייתי תחת הרושם הטוב של אווירת החג בסוכת החסידים. קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו}}

בקיץ [[תש"א]] פרצו ה[[נאצים]] לקובנה והקימו [[גטו]] ב[[עיירה]] [[סלבודקה]], ומשפחת זיסמן יחד עם שאר [[יהודי]] קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים לא וויתר על קיום [[קוצו של יו"ד]] ובביתם התקיים מניין חסידי. ב[[סוכות]] היה ביתם מהבודדים בגטו שהקימו [[סוכה]]. בסוכות [[תש"ד]] נעשה ר' לייבל ל[[בר מצווה]], ואת [[סעודת מצווה|סעודת המצווה]] חגגו בסוכה הביתית עם מספר מועט של משתתפים.