10,863
עריכות
←הסתלקותו: שיפוץ הציון
מ (←מתלמידיו) |
(←הסתלקותו: שיפוץ הציון) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
[[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|טענת החוקר]] | [[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|טענת החוקר]] | ||
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]] אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי. כעבור | ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]] אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: [[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו. ביום [[י"ט בכסלו]] {{מונחון|הסתלק|נפטר}} המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] ([[אוקראינה]]). | ||
ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזני]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו"ר הזקן בראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים! | |||
=== שיפוץ הציון === | |||
ב[[בית החיים]] שבעיירה אניפולי הוקם [[אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו. | |||
{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע ועכ"י, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ועוד. | |||
דברתי ע"י הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל שליט"א. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ל[[אהרון חזן|הרב חזן]]}} | |||
ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] שהיה ב[[רוסיה]] נשא לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]] וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}. | |||
==תמונתו== | ==תמונתו== | ||