יהושע צייטלין (שקלוב): הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוסף|נוכחי=יהושע צייטלין משקלוב|אחר=יהושע העשיל צייטלין, [[משפיע]] במונטריאול|ראו=יהושע העשיל צייטלין}}

ר' '''יהושע צייטלין''' (או צייטלס, צייטליש), מגאוני [[שקלוב]] ה[[מתנגדים]], שדלן ציבורי ומתומכי ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הזקן]] ביקר בביתו לפי תנאו של [[נטע נטקין]] תמורת סיועו בשחרור [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]].

ר' יהושע נולד בשנת [[תק"ב]] או [[תק"ג]] ב[[שקלוב]] ([[מחוז מוהילב]]), היום ב[[בלארוס]]. בצעירותו למד אצל [[השאגת אריה]].

שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת [[תקנ"ב]] בנה אחוזה גדולה ב[[עיירה]] אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים [[משכילים]].

כשיצא [[אדמו"ר הזקן]] מ[[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] נלקח בטעות לביתו של [[נטע נטקין]], מגדולי ה[[מתנגדים]] שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של ה[[חסיד]] ר' [[מרדכי מליעפלי]].

בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך ה[[חסידות]]. כשיצא [[אדמו"ר הזקן]] מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]].

את הסיוע התנה בתנאי ש[[אדמו"ר הזקן]] יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין.

בעת ביקור [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של ר' יהושע, רצה הלה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי [[צדיק]] או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל [[זקן]] ודיבר [[יידיש]], וציווה עליו להביא [[יין]]{{הערה|יין שגוי נוגע בו נקרא "[[יין נסך]]" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם [[אדמו"ר הזקן]] יכשל בשתיית [[יין]] נסך, שכן כתוב ש"[[צדיק|צדיקים]] אין [[הקדוש ברוך הוא]] מביא תקלה על ידם", גם לא ב{{מונחון|שוגג|טעות}}.}}.

כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג [[אדמו"ר הזקן]] לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".}}. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה [[יין]]". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול). נסיונו להכשיל את [[אדמו"ר הזקן]] בשתיית [[יין]] נסך, גרמה לו להפסד כספי גדול, היות שהמשרת הגוי נכנס למרתף והדבר גרם לכך שכל היין שהיה שם ייאסר בשתייה.

[[אדמו"ר הזקן]] החל לדבר על דרך ה[[חסידות]] בשיטת [[הבעל שם טוב]], ש[[תורה]] בלי [[יראה]] שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".

נבואת האדמו"ר הזקן, התממשה כעבור כעשר שנים. חתנו של ר' יהושע, [[אברהם פרץ]], נסע בעצת ידידו, [[נטע נוטקין]] ל[[פטרבורג]] על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת [[תקס"ט]] או [[תק"ע]].