יהושע צייטלין (שקלוב): הבדלים בין גרסאות בדף

מ
מאין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך ה[[חסידות]] בשיטת [[הבעל שם טוב]], ש[[תורה]] בלי [[יראה]] שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".
אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך ה[[חסידות]] בשיטת [[הבעל שם טוב]], ש[[תורה]] בלי [[יראה]] שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".


=== השתמדותו של חתנו ===
=== השתמדות חתנו ===
חתנו, [[אברהם פרץ]], נסע בעצת ידידו, [[נטע נוטקין]] ל[[פטרבורג]] על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת [[תקס"ט]] או [[תק"ע]].
חתנו, [[אברהם פרץ]], נסע בעצת ידידו, [[נטע נוטקין]] ל[[פטרבורג]] על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת [[תקס"ט]] או [[תק"ע]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}