10,863
עריכות
מ
ק.פ. ותיקון הערה
מאין תקציר עריכה |
מ (ק.פ. ותיקון הערה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהודה לייב אסתרין''' ([[תר"ז]]-[[תרע"ב]], מכונה גם בשם 'עפשטיין') היה הרב הראשון של העיירה החסידית-חב"דית [[שצעדרין]], ו[[מורה הוראה]] מפורסם בכל רוסיה הלבנה. | הרב '''יהודה לייב אסתרין''' ([[תר"ז]]-[[תרע"ב]], מכונה גם בשם 'עפשטיין') היה הרב הראשון של העיירה החסידית-חב"דית [[שצעדרין]], ו[[מורה הוראה]] מפורסם בכל [[רוסיה הלבנה]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===רב העיר [[שצעדרין]]=== | ===רב העיר [[שצעדרין]]=== | ||
עם הקמתה וביסוסה של המושבה היהודית-חסידית ב[[שצעדרין]], התמנה כרבה הראשון של המושבה{{הערה|ישנם חילוקי דעות בנוגע לשנת התמנותו, ומי מרבותינו נשיאינו הטיל עליו את התפקיד. על פי 'רשימות דברים' לרב יהודה חיטריק מונה לתפקיד זה עוד על ידי אדמו"ר הצמח צדק, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו. | עם הקמתה וביסוסה של המושבה היהודית-חסידית ב[[שצעדרין]], התמנה כרבה הראשון של המושבה{{הערה|ישנם חילוקי דעות בנוגע לשנת התמנותו, ומי מרבותינו נשיאינו הטיל עליו את התפקיד. על פי 'רשימות דברים' לרב יהודה חיטריק מונה לתפקיד זה עוד על ידי אדמו"ר הצמח צדק, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו}}. | ||
מלבד תפקידו כ[[מורה הוראה]], עסק רבות בביסוסה ופיתוחה של המושבה, והתערה בין תושביה כשהוא מסייע בכל יכולתו בכל המישורים. | מלבד תפקידו כ[[מורה הוראה]], עסק רבות בביסוסה ופיתוחה של המושבה, והתערה בין תושביה כשהוא מסייע בכל יכולתו בכל המישורים. | ||
בין פעולותיו ניתן למנות הקמת קופת גמילות חסדים בשם "לינת הצדק" בשנת תר"ס, שפעלה במתן הלוואות כספיות לנצרכים, הקמת ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין|תומכי תמימים]] בעיירה, ודאגה | בין פעולותיו ניתן למנות הקמת קופת גמילות חסדים בשם "לינת הצדק" בשנת [[תר"ס]], שפעלה במתן הלוואות כספיות לנצרכים, הקמת ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין|תומכי תמימים]] בעיירה, ודאגה ל[[קמחא דפסחא|צרכי הפסח]] לעניי העיר. | ||
היה נוסע | היה נוסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[חודש החגים]] יחד עם תושבי העיירה, ואף השתתף בשמחת [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
נפטר ביום [[כ"א אדר]] [[תרע"ב]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, בהשתתפות כל תושבי העיירה, שהורידו אותו בבכי אל הקבר כשהם סופדין מרה על פטירתו. | נפטר ביום [[כ"א אדר]] [[תרע"ב]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, בהשתתפות כל תושבי העיירה, שהורידו אותו בבכי אל הקבר כשהם סופדין מרה על פטירתו. | ||
על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין מילא הרב [[רפאל כהן]] | על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין מילא הרב [[רפאל כהן גארמענאוויטש]]. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
לאחר פטירתו נמצאו גליונות בכתב ידו בהם מופיעים חידושי תורה שכתב, הכרוכים בגליון נייר שקרא לו בשם "אפיק יהודה", שם גם מופיעים תשובות בהלכה שהשיב לשואליו. | לאחר פטירתו נמצאו גליונות בכתב ידו בהם מופיעים חידושי תורה שכתב, הכרוכים בגליון נייר שקרא לו בשם "אפיק יהודה", שם גם מופיעים תשובות בהלכה שהשיב לשואליו. | ||
כתב יד זה אבד במהלך מלחמת העולם השניה, ולא ראה מעולם את אור הדפוס. | כתב יד זה אבד במהלך [[מלחמת העולם השניה]], ולא ראה מעולם את אור הדפוס. | ||
מלבד תכריך כתבים זה, מפוזרים חלק מחידושי תורתו במקומות שונים, וביניהם בגליון 'המודיע' שיצא לאור בפולטובה, ובסדרת הספרים 'שדי חמד'. | מלבד תכריך כתבים זה, מפוזרים חלק מחידושי תורתו במקומות שונים, וביניהם בגליון 'המודיע' שיצא לאור בפולטובה, ובסדרת הספרים 'שדי חמד'. | ||