10,863
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. במוצאי שבת בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד". | בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. במוצאי שבת בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד". | ||
לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת גבעת שאול | לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], אח אחר הוכתר כאדמו"ר מלענטשנא - ביאלא, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מ[[סערעט ויז'ניץ']]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי ביאלא]] | [[קטגוריה:אדמו"רי ביאלא]] | ||