יוסף חיים זוננפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

←‏קורות חיים: הוספת מילה
(←‏קורות חיים: פסיק ושינוי קליל)
(←‏קורות חיים: הוספת מילה)
שורה 7: שורה 7:
בה'[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.  
בה'[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.  


הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר"פ]], בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'[[תר"פ]] ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים, ובין החותמים היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן.
הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר"פ]], בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'[[תר"פ]] ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים, ובין החותמים היה גם נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן.


==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==  
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==  
משתמש אלמוני