7,240
עריכות
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
*"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]]. | *"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]]. | ||
*"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}. | *"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}. | ||
*"לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" על פי [[תורת החסידות]]. "בשנותו את טעמו" - העבודה בבחינת אתהפכא טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי "לפני אבימלך", כי [[אבימלך (כתר מלכות)]] הוא המקיפים דמלכות - [[כתר]]. ו"לפני אבימלך" היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף. אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | *"לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" על פי [[תורת החסידות]]. "בשנותו את טעמו" - העבודה בבחינת אתהפכא טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי "לפני אבימלך", כי [[אבימלך (כתר מלכות)]] הוא המקיפים דמלכות - [[כתר]]. ו"לפני אבימלך" היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף. אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | ||
*"לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה" ופירש [[אדמו"ר הזקן]]: "לעולם" - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר "יהא אדם זהיר" שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר. '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל. | *"לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה" ופירש [[אדמו"ר הזקן]]: "לעולם" - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר "יהא אדם זהיר" שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר. '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל. |