ברוך כבוד ה' ממקומו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
{{מלאכים}}
{{ציטוט|תוכן=ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול  
{{ציטוט|תוכן=ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול  
::'''ברוך כבוד הוי' ממקומו'''.|מקור=יחזקאל ג, יב|מרכאות=כן}}
::'''ברוך כבוד הוי' ממקומו'''.|מקור=יחזקאל ג, יב|מרכאות=כן}}
שורה 20: שורה 21:


ומה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו הרי שנמשך גילוי כבוד ה' בבי"ע, אין זה כ"א כמ"ש ואתה קדוש יושב פי' בחי' ישיבה השפלה שמשפיל א"ע בחי' קדוש להיות יושב ונמשך למטה ע"י תהלות ישראל דוקא (וכמש"ל ע"פ לבבתני הנ"ל דאע"פ שנאמר והחיות נושאות את הכסא היינו הכסא דוקא אבל לא נמשך גילוי בחי' אדם שעל הכסא אלא ע"י בכל מאדך שבנש"י מאד אותיות אדם). והוא ענין יעקב יבקע צורים במדבר (תהלים ע"ח) שכל בחי' צורים אשר במדבר בוקע ויורד קו וחוט א"ס כו', (בפי' וענין צורים עיין פ' בשלח דס"ד ע"א ועיין מק"מ שם שהם בחי' גבורות, ופי' במדבר היינו כמש"ל). כי בבחי' יעקב כתיב ויזרח לו השמש שזרח ובא לו אור א"ס. והנה בשמש כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן שבחי' השמש דומה לחתן חות דרגא ובחי' חתן הוא ג"כ בחי' יעקב כי כמה בקיעות יש ביעקב ויבקע. יצא יצא יעקב כמה יציאות (עיין בע"ח של"א) וגם הכשבים הפריד יעקב כו' (עיין בלק"ת ס"פ ויצא ועמשל"ק בד"ה והניף הכהן אותם). ולכן אומרים קול מצהלות חתנים ב' בחינות חתנים כי בכל בחינה מעולם ועד עולם פרסא מפסקת ויעקב בוקע הפרסא כו' (ועמש"ל ע"פ שיר השירים ביאור ענין ב' בחי' חתנים). ובחי' כלה כלתה נפשי המקבלת אור א"ס היא בבחי' נאלמה בזמן הגלות שאין לה לפני מי לדבר ולהתגלות מפני גשמיות העולם לגבי אור א"ס שמעלימים ומסתירים. משא"כ לע"ל ונגלה כבוד ה' הוא אור א"ס הסוכ"ע שיהיה גילוי אור א"ס
ומה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו הרי שנמשך גילוי כבוד ה' בבי"ע, אין זה כ"א כמ"ש ואתה קדוש יושב פי' בחי' ישיבה השפלה שמשפיל א"ע בחי' קדוש להיות יושב ונמשך למטה ע"י תהלות ישראל דוקא (וכמש"ל ע"פ לבבתני הנ"ל דאע"פ שנאמר והחיות נושאות את הכסא היינו הכסא דוקא אבל לא נמשך גילוי בחי' אדם שעל הכסא אלא ע"י בכל מאדך שבנש"י מאד אותיות אדם). והוא ענין יעקב יבקע צורים במדבר (תהלים ע"ח) שכל בחי' צורים אשר במדבר בוקע ויורד קו וחוט א"ס כו', (בפי' וענין צורים עיין פ' בשלח דס"ד ע"א ועיין מק"מ שם שהם בחי' גבורות, ופי' במדבר היינו כמש"ל). כי בבחי' יעקב כתיב ויזרח לו השמש שזרח ובא לו אור א"ס. והנה בשמש כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן שבחי' השמש דומה לחתן חות דרגא ובחי' חתן הוא ג"כ בחי' יעקב כי כמה בקיעות יש ביעקב ויבקע. יצא יצא יעקב כמה יציאות (עיין בע"ח של"א) וגם הכשבים הפריד יעקב כו' (עיין בלק"ת ס"פ ויצא ועמשל"ק בד"ה והניף הכהן אותם). ולכן אומרים קול מצהלות חתנים ב' בחינות חתנים כי בכל בחינה מעולם ועד עולם פרסא מפסקת ויעקב בוקע הפרסא כו' (ועמש"ל ע"פ שיר השירים ביאור ענין ב' בחי' חתנים). ובחי' כלה כלתה נפשי המקבלת אור א"ס היא בבחי' נאלמה בזמן הגלות שאין לה לפני מי לדבר ולהתגלות מפני גשמיות העולם לגבי אור א"ס שמעלימים ומסתירים. משא"כ לע"ל ונגלה כבוד ה' הוא אור א"ס הסוכ"ע שיהיה גילוי אור א"ס
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}