מהרש"א: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 768 בתים ,  25 במרץ 2013
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' הינו אחד מפרשני התלמוד, צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד [[דוד המלך]].
רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' (שט"ו - שצ"ב) הינו אחד מפרשני התלמוד.  


==תולדות חייו==
נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו".
המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת [[מהר"ל מפראג]]) ולרבי יהודה הלוי בשנת [[ה'שט"ו]] בעיר קז'ימייז' שליד [[קרקוב]], ב[[פולין]], ונודע כעילוי עוד בילדותו. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת [[שס"ח]] נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב ב[[חלם]] ליד [[לובלין]]. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. השתתף בועד ארבע ארצות בירוסלב, והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו". כמו כן היה משורר, וכתב כמה קינות על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר ב[[ה' בכסלו]] [[ה'שצ"ב]], ונקבר באוסטרואה.
 
חתנו היה ר' משה בן יצחק בונמש בעל "מהדורא בתרא".


המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך [[אדמו"ר שליט"א|כ"ק אדמו"ר שליט"א]] כי זה מעין עולם הבא (מוצאי ש"פ בשלח תשל"ח ס"ט).
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך [[אדמו"ר שליט"א|כ"ק אדמו"ר שליט"א]] כי זה מעין עולם הבא (מוצאי ש"פ בשלח תשל"ח ס"ט).