7,240
עריכות
←ימי מלחמת העולם השניה
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
האברך הצעיר הציע לפתרון השאלה את “גורל [[הגר"א]]”, ומכיון שהיה מנוסה בזה הוא נבחר לעשיית הגורל. הגורל נפל על הפסוק <REF>שמות יט, ד.</REF>: “ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי”. הבחורים קלטו את המסר. | האברך הצעיר הציע לפתרון השאלה את “גורל [[הגר"א]]”, ומכיון שהיה מנוסה בזה הוא נבחר לעשיית הגורל. הגורל נפל על הפסוק <REF>שמות יט, ד.</REF>: “ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי”. הבחורים קלטו את המסר. | ||
סמוך לנסיעתם, התחתן ר’ משה יהודה עם זוגתו החשובה המחנכת מרת חיה הנה שוחט ע”ה, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ובמנין מצומצם (מאימת המלכות), ביום י”ג [[שבט]] תש"א. אחיה היה הרב ר’ דוב יהודה שוחט, רב מפורסם בעיר טורונטו. ואחותה היא הרבנית עטל חודקוב - תבלחט”א - אשתו של הרב חיים מרדכי חודקוב. | סמוך לנסיעתם, התחתן ר’ משה יהודה עם זוגתו החשובה המחנכת מרת חנה חיה הנה שוחט ע”ה, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ובמנין מצומצם (מאימת המלכות), ביום י”ג [[שבט]] תש"א. אחיה היה הרב ר’ דוב יהודה שוחט, רב מפורסם בעיר טורונטו. ואחותה היא הרבנית עטל חודקוב - תבלחט”א - אשתו של הרב חיים מרדכי חודקוב. | ||
תחת פיקוחו של הרב ר’ לייב מאלין, אחד מבוגרי הישיבה, הגישו כולם היתר-יציאה והצליחו לקבל ויזות. המשך הסיפור ידוע הוא - הישיבה עברה מווילנא דרך סיביר ליפן, ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה. שם נולדו לר’ משה יהודה שנים מארבעת ילדיו. | תחת פיקוחו של הרב ר’ לייב מאלין, אחד מבוגרי הישיבה, הגישו כולם היתר-יציאה והצליחו לקבל ויזות. המשך הסיפור ידוע הוא - הישיבה עברה מווילנא דרך סיביר ליפן, ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה. שם נולדו לר’ משה יהודה שנים מארבעת ילדיו. | ||