1,100
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע"פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע. | על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע"פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע. | ||
מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=[התוועדוית]] [[תשמ"ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&pgnum=117 ח"ה].}}. | מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=[[התוועדוית]] [[תשמ"ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&pgnum=117 ח"ה].}}. | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||