7,986
עריכות
מ
עריכה
אין תקציר עריכה |
מ (עריכה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך. ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]]. | בשנת [[תרס"א]] הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך. | ||
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]]. | |||
בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, וכונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבתו של ר' חיים ברלין. לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם". | בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, וכונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבתו של ר' חיים ברלין. לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם". | ||
בין קבוצה זו נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב ל[[הרבי|רבי]] את ה[[תפילין]] וה[[מזוזות]]. | ==הקשר עם ליובאוויטש== | ||
למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד. | |||
אחד הסיפורים הידועים{{הערה|http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57148&print=save|חב"ד אינפו.}} על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף בהתוועדות של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ההתוועדות סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות. | |||
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א מלאך אראפפאלן פון הימל..." (= "'מלאך' נופל מהשמים..."). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד. | |||
על קבוצה זו אף נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב ל[[הרבי|רבי]] את ה[[תפילין]] וה[[מזוזות]], והרבי הורה להם שלא להחליף את לבושיהם ללבוש חב"די. | |||
==החסידות כיום== | ==החסידות כיום== | ||
לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות חסידות זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פולר. | לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות חסידות זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פולר. | ||
שיטת החסידות קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל"ג בעומר]]. | שיטת החסידות קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל"ג בעומר]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||