יהודה קלמן מרלו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.
הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.


==בארצות הברית==
===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.


שורה 19: שורה 19:
בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.  
בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.  


==בתומכי תמימים==
===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק ׳משקה׳ לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק ׳משקה׳ לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.


שורה 28: שורה 28:
בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.  
בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.  


==חתונתו==
===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
שורה 39: שורה 39:
בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל־קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.
בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל־קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.


בשנת תשל"ז הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.
בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.


כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.
כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.
==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.
הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.
לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.
ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור. לאחד [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.
בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.
בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.
===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו־פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב־[[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.
בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.
ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו־יורק'.
בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.
אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת איסטרן-פארקווי, מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.
בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.
לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.
אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל בית העלמין של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.
לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.
מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".
הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק׳.


==האירוע בסוכת בית חיינו==
==האירוע בסוכת בית חיינו==
שורה 83: שורה 120:


יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי מלך המשיח שליט"א תוארים של היפך החיים.
יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי מלך המשיח שליט"א תוארים של היפך החיים.
==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.
הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.
לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.
ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור. לאחד [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.
בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.
בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.
===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו־פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב־[[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.
בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.
ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו־יורק'.
בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.
אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת איסטרן-פארקווי, מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.
בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.
לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.
אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל בית העלמין של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.
לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.
מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".
הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק׳.


==הנהגות וחומרות==
==הנהגות וחומרות==