משה יעקב ווייס: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 187 בתים ,  15 בינואר 2012
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב וויס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וויס]]
[[קובץ:הרב וויס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וויס]]
[[קובץ:משה יעקב וייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה יעקב וייס ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:משה יעקב וייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה יעקב ווייס ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''משה יעקב וייס''' נולד בעיר [[סטמאר]] ביום ז’ מר חשוון [[תרפ"ד]], לאביו רבי [[אברהם צבי וייס]], שהיה חבר בית הדין בסטמאר. אביו היה חתן של הרב [[ישעיה קליינמן]] שנודע כגאון עצום. משפחתו מיוחסת לגזע [[המהר"ל מפראג]], ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים דגולים ומקובלים.  
הרב '''משה יעקב וייס''' ([[ז' במר חשוון]] [[תרפ"ד]] - [[ח"י בטבת]] [[תשע"ב]]) היה גאב"ד נוה אחיעזר בבני ברק.
 
נולד בעיר [[סטמאר]] לאביו רבי אברהם צבי ווייס, שהיה חבר בית הדין בסטמאר. אביו היה חתן של הרב [[ישעיה קליינמן]] שנודע כגאון עצום. משפחתו מיוחסת לגזע [[המהר"ל מפראג]], ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים דגולים ומקובלים.  


==ילדותו==
==ילדותו==


בצעירותו למד אצל האדמו”ר רבי [[יואל טייטלבום|יואל מסטמאר]] זצ”ל בעיירת סטמאר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה”[[מנחת אלעזר]]ממונקאטש זצ”ל (כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה’מנחת אלעזר’ ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ולפי עדותו של הרב וייס הקשר התחיל כבר עם ה[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק המשותף שלהם בנושא [[אגודת ישראל]], ובעל [[האמרי יהודה]]מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של ה’מונקאטשער’ הרב [[ברוך רבינוביץ’]]. משם עבר ללמוד אצל [[מהר”מ מבריסק]] בטושאנד. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מבית הדין של קהילת מונקאטש.
בצעירותו למד אצל האדמו”ר רבי [[יואל טייטלבום|יואל מסטמאר]] בעיירת סטמאר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש{{הערה|כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה’מנחת אלעזר’ ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ולפי עדותו של הרב ווייס הקשר התחיל כבר עם ה[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק המשותף שלהם בנושא [[אגודת ישראל]].}} ובעל ה"[[האמרי יהודה]]" מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב [[ברוך רבינוביץ’]]. משם עבר ללמוד אצל [[מהר”מ מבריסק]] בטושאנד. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מבית הדין של קהילת מונקאטש.


בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה ב[[הונגריה]] במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.  
בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה ב[[הונגריה]] במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.  
שורה 13: שורה 15:
==עלייתו לארץ ישראל==
==עלייתו לארץ ישראל==


בשנת תש”ז היה בדרכו לארץ ישראל. בזמן זה יצא החוק הבריטי שלא מאפשרים ליהודים להיכנס לארץ ישראל. ולכן במשך תשעה חודשים שהה בקפריסין, ורק לאחר מכן עלה לישראל.  
בשנת [[תש"ז]] היה בדרכו ל[[ארץ ישראל]]. בזמן זה יצא החוק הבריטי שלא מאפשרים ליהודים להיכנס לארץ ישראל. ולכן במשך תשעה חודשים שהה בקפריסין, ורק לאחר מכן עלה לישראל.  


בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב אונטרמן, ו’הראשון לציון’ הרב [[יצחק ניסים]] וכן על ידי הרב [[עקיבא סופר]] מפרשבורג.  
בארץ קיבל [[סמיכה]] מהרב הראשי הרב אונטרמן, ו’הראשון לציון’ הרב [[יצחק ניסים]] וכן על ידי הרב [[עקיבא סופר]] מפרשבורג.  


אביו של הרב וייס כיהן שנים רבות כרבה של נווה אחיעזר, כאשר קודם כיהן כרב ביפו. בשנת תשל”א, כאשר אביו נפטר, ביקשו ממנו לכהן כרב המקום (עוד בהונגריה כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין). במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם “ברכת אברהם” על התורה ופרקי אבות.
אביו של הרב וייס כיהן שנים רבות כרבה של נווה אחיעזר, כאשר קודם כיהן כרב ביפו. בשנת [[תשל"א]], כאשר אביו נפטר, ביקשו ממנו לכהן כרב המקום (עוד בהונגריה כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין). במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם “ברכת אברהם” על התורה ופרקי אבות.


==התקשרותו לרבי==
==התקשרותו לרבי==


לאביו רבי [[אברהם צבי וייס]], היתה התכתבות רציפה עם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. הקשר הראשון של הרב וייס עם הרבי החל בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שחלה במחלה קשה ובעקבות ברכותיו של הרבי, נתרפא באופן ניסי.
לאביו רבי [[אברהם צבי וייס]], הייתה התכתבות רציפה עם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. הקשר הראשון של הרב וייס עם הרבי החל בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שחלה במחלה קשה ובעקבות ברכותיו של הרבי, נתרפא באופן ניסי.


מיני אז נקשר הרב וייס לרבי, וכפי שהעיד ע"ע, שאין יום שלא עוסק בתורתו הקדושה של הרבי.
מיני אז נקשר הרב וייס לרבי, וכפי שהעיד על עצמו, שאין יום שלא עוסק בתורתו הקדושה של הרבי.


האמין בכל ליבו בהתגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח והפיץ ברבים את אמונתו בכך, ואף הזדרז לחתום על הפסק דין המפורסם, זאת לצד השתתפותו בכנסי גאולה ומשיח של חסידי חב"ד  
האמין בכל ליבו בהתגלותו הקרובה של הרבי [[מלך המשיח]] והפיץ ברבים את אמונתו בכך, ואף הזדרז לחתום על הפסק דין המפורסם, זאת לצד השתתפותו בכנסי גאולה ומשיח של חסידי חב"ד.


==הסתלקותו==  
==הסתלקותו==  


ברוך דיין האמת: בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק נפטר הבוקר (שישי), הגה"צ רבי משה יעקב וייס זצ"ל, גאב"ד נווה אחיעזר בבני ברק.
ב[[פרשת שמות]] [[תשע"ב]] אושפז הגאב"ד בשל הפרעות בפעילות הלב וזיהום ברגלו. ב[[יום שישי]] [[ח"י בטבת]] [[תשע"ב]] התדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה כשהוא בן 88 בפטירתו. הלוויתו יצאה ביום שישי בצהריים מבית המדרש "היכל אברהם צבי", בשכונת נווה אחיעזר בבני ברק לבית החיים פוניבז' בבני ברק, שם נטמן בסמוך לכניסת השבת.
 
בתחילת השבוע דפרשת שמות תשע"ב אושפז הגאב"ד בשל הפרעות בפעילות הלב וזיהום ברגלו. ביום שישי ח"י טבת תשע"ב התדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה כשהוא בן 88 בפטירתו.  
 
הלוויתו יצאה ביום שישי בשעה 13:00 מבית המדרש "היכל אברהם צבי", בשכונת נווה אחיעזר בבני ברק לבית החיים פוניבז' בבני ברק, שם נטמן בסמוך לכניסת השבת  
 
תהא נשמתו צרורה בצורר החיים.


==משפחתו==
==משפחתו==


*בנו הרב [[יצחק ישעיה ווייס]], ראש בית ההוראה בשכונת נוה אחיעזר, [[בני ברק]].
*בנו הרב [[יצחק ישעיה ווייס]], ראש בית ההוראה בשכונת נוה אחיעזר, [[בני ברק]].
*בנו הרב [[אהרן ווייס]], ראש ישיבת זכרון יעקב ספינקא, [[בורו פארק]].
*בנו הרב [[אהרן ווייס]], ראש ישיבת זכרון יעקב ספינקא, [[בורו פארק]].
*חתנו ר' משה יוסף פרידמן, חבר [[אגודת קרית חב"ד]], [[צפת]].
*חתנו ר' משה יוסף פרידמן, חבר [[אגודת קרית חב"ד]], [[צפת]].
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.otzar.org/wotzar/MBook5.asp?23899&BOOKS הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס]
* [http://www.otzar.org/wotzar/MBook5.asp?23899&BOOKS הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וייס משה יעקב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וייס משה יעקב]]
39,916

עריכות