39,916
עריכות
←פסיקת בית הדין המיוחד
| שורה 27: | שורה 27: | ||
הרב גורן החליט לנצל את כוחו כרב ראשי וכינס בית דין רבני מיוחד להכריע בעניין. תשעה רבנים כונסו ורק אחד מהם, הרב גורן עצמו, היה מוכן להזדהות בשמו. כל השאר שמרו על אנונימיות "כדי למנוע מהם וממשפחותיהם איומים, פגיעות והשמצות מצד קבוצות המהלכים אימים וזורעים טרור", כלשונו של הרב גורן. בית דין מיוחד זה, שלדברי הרב גורן הורכב מדיינים, מאבות בתי דין ואף מדיין של בית הדין הרבני הגדול, הכריע לטהר את הממזרים, בעיקר בשל ערעור על עצם קיומה של הגירות. מיד עם פרסום ההכרעה השיא הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון, את חנוך לנגר ואת חברתו, ובאותו ערב התקיימה גם חתונתה של מרים לנגר עם בחיר לבה. החתונות נערכו בהשתתפות שר הביטחון, ושני הזוגות החדשים זכו למברק ברכה מראש הממשלה מאיר. מפלגות השמאל הביעו סיפוק ותקווה שהרבנות תמשיך להיענות לצרכיה של "החברה הנאורה והמתקדמת". הרב גורן הושם תחת שמירת המשטרה, וצעירי המפד"ל הודיעו שיסכימו להתגייס להגן עליו. מקום קבורתו של אביו, שיום האזכרה שלו חל בסמוך, נשמר בסוד מחשש שיחולל. | הרב גורן החליט לנצל את כוחו כרב ראשי וכינס בית דין רבני מיוחד להכריע בעניין. תשעה רבנים כונסו ורק אחד מהם, הרב גורן עצמו, היה מוכן להזדהות בשמו. כל השאר שמרו על אנונימיות "כדי למנוע מהם וממשפחותיהם איומים, פגיעות והשמצות מצד קבוצות המהלכים אימים וזורעים טרור", כלשונו של הרב גורן. בית דין מיוחד זה, שלדברי הרב גורן הורכב מדיינים, מאבות בתי דין ואף מדיין של בית הדין הרבני הגדול, הכריע לטהר את הממזרים, בעיקר בשל ערעור על עצם קיומה של הגירות. מיד עם פרסום ההכרעה השיא הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון, את חנוך לנגר ואת חברתו, ובאותו ערב התקיימה גם חתונתה של מרים לנגר עם בחיר לבה. החתונות נערכו בהשתתפות שר הביטחון, ושני הזוגות החדשים זכו למברק ברכה מראש הממשלה מאיר. מפלגות השמאל הביעו סיפוק ותקווה שהרבנות תמשיך להיענות לצרכיה של "החברה הנאורה והמתקדמת". הרב גורן הושם תחת שמירת המשטרה, וצעירי המפד"ל הודיעו שיסכימו להתגייס להגן עליו. מקום קבורתו של אביו, שיום האזכרה שלו חל בסמוך, נשמר בסוד מחשש שיחולל. | ||
פסק דינו של הרב גורן פורסם בהרחבה בחוברת שהוציא זמן מה לאחר שנודע על מתן פסק הדין. הרב גורן טען כי ההלכה שבית דין לא יכול "לבדוק אחר בית דין אחר" אינה תקפה בימינו, בפרט בעניין ממזרות ששקול לדיני נפשות, וכי אין פסול הלכתי בכך שרק אב בית הדין מזהה עצמו בשמו והדיינים האחרים נותרים אלמונים. לגופו של מקרה קבע הרב גורן כי אין עדות שבורוקובסקי התגייר בבית דין, אין ידיעות ברורות על האופן שבו נימול וטבל, וכי דבריו שניהל אורח חיים יהודי הם חסרי שחר, לאור העובדה שלא ידע להשלים את פסוק שמע ישראל או את לכה דודי. הוא הוסיף כי הרב שחיתן את חוה לנגר בשנית וודאי שמע על נישואיה הראשונים, אך לא ייחס להם חשיבות משום שבורקובסקי הוחזק כלא יהודי. קיימים עדים שבורקובסקי חי כגוי. הרב אלישיב סירב לקבל עדים אלו משום שהם עצמם התבררו כחוטאים: אחד מהם העיד שאכל עמו טריפה, והאחר העיד שהוא עצמו חי בעבר עם נוצרייה, אולם על פי ההלכה, אין אדם משים עצמו רשע, ועל כן, על פי הכלל פלגינן דיבורא, העדים אינם נאמנים להגיד רע על עצמם, אולם הם נאמנים בחלק דבריהם שבו הם מעידים בגנות חברם. בנוסף קיימים עדים כשרים לכל הדעות המעידים שבורקובסקי לא ידע כיצד להתפלל. מטעמים הלכתיים רבים הכלל שלפיהם אדם יכול לבוא ולהעיד על היותו גר (דבר שסיבתו היא הפה שאסר הוא הפה שהתיר), אינו תקף במקרה זה. בראש ובראשונה, כלל זה חל רק לגבי אדם אשר הכול סבורים שהוא יהודי כשר, דבר שאינו נכון בהקשר זה. הרב גורן ציין עוד כי נוספו מסמכים חדשים שלא באו בפני בתי הדין הקודמים, ולפיהם העידו עובדים סוציאלים כי בורקובסקי גידל את בנו ברוח הנצרות. על כל אלו הוסיף הרב גורן טעמים שונים ושיטות הלכתיות נוספות המחזקות את פסיקתו ואותם פירט בהרחבה בחוברת שהוציא. בנוסף לכל האמור, הביא הרב גורן דעה שלפיה גם גר שהתגייר כהלכה, אם שב לסורו והפסיק לקיים מצוות - גרותו פוקעת, ולדבריו במקרה זה ניתן לצרף שיטה זו כדי לקבוע שגרות האב אינה תקפה | פסק דינו של הרב גורן פורסם בהרחבה בחוברת שהוציא זמן מה לאחר שנודע על מתן פסק הדין. הרב גורן טען כי ההלכה שבית דין לא יכול "לבדוק אחר בית דין אחר" אינה תקפה בימינו, בפרט בעניין ממזרות ששקול לדיני נפשות, וכי אין פסול הלכתי בכך שרק אב בית הדין מזהה עצמו בשמו והדיינים האחרים נותרים אלמונים. לגופו של מקרה קבע הרב גורן כי אין עדות שבורוקובסקי התגייר בבית דין, אין ידיעות ברורות על האופן שבו נימול וטבל, וכי דבריו שניהל אורח חיים יהודי הם חסרי שחר, לאור העובדה שלא ידע להשלים את פסוק שמע ישראל או את לכה דודי. הוא הוסיף כי הרב שחיתן את חוה לנגר בשנית וודאי שמע על נישואיה הראשונים, אך לא ייחס להם חשיבות משום שבורקובסקי הוחזק כלא יהודי. קיימים עדים שבורקובסקי חי כגוי. הרב אלישיב סירב לקבל עדים אלו משום שהם עצמם התבררו כחוטאים: אחד מהם העיד שאכל עמו טריפה, והאחר העיד שהוא עצמו חי בעבר עם נוצרייה, אולם על פי ההלכה, אין אדם משים עצמו רשע, ועל כן, על פי הכלל פלגינן דיבורא, העדים אינם נאמנים להגיד רע על עצמם, אולם הם נאמנים בחלק דבריהם שבו הם מעידים בגנות חברם. בנוסף קיימים עדים כשרים לכל הדעות המעידים שבורקובסקי לא ידע כיצד להתפלל. מטעמים הלכתיים רבים הכלל שלפיהם אדם יכול לבוא ולהעיד על היותו גר (דבר שסיבתו היא הפה שאסר הוא הפה שהתיר), אינו תקף במקרה זה. בראש ובראשונה, כלל זה חל רק לגבי אדם אשר הכול סבורים שהוא יהודי כשר, דבר שאינו נכון בהקשר זה. הרב גורן ציין עוד כי נוספו מסמכים חדשים שלא באו בפני בתי הדין הקודמים, ולפיהם העידו עובדים סוציאלים כי בורקובסקי גידל את בנו ברוח הנצרות. על כל אלו הוסיף הרב גורן טעמים שונים ושיטות הלכתיות נוספות המחזקות את פסיקתו ואותם פירט בהרחבה בחוברת שהוציא. בנוסף לכל האמור, הביא הרב גורן דעה שלפיה גם גר שהתגייר כהלכה, אם שב לסורו והפסיק לקיים מצוות - גרותו פוקעת, ולדבריו במקרה זה ניתן לצרף שיטה זו כדי לקבוע שגרות האב אינה תקפה. | ||
===תשובות לפסקו של הרב גורן=== | ===תשובות לפסקו של הרב גורן=== | ||
טענות אלו לא נתקבלו על ידי הרבנים האוסרים, שסברו שאין בעדויות אלו או אחרות, שהגר עבר על עבירות אלו או אחרות, להפקיע את הידוע בציבור שבורוקובסקי הינו גר, ושיש לו חזקת גירות שלא ניתן להפקיעה בכך שהוא עבר על עבירות מסויימות. בנוסף, המוחים נגד פסקו של הרב גורן, טענו שאסור לקבל עדים שלא בפני בעל דין. על תשובתו של הרב גורן שטען שאין בעיה לקבל עדות שלא בפני בעל דין, שהרי: אם הוא גוי, הרי מותר לקבל עדות שלא בפניו ואם הוא יהודי, הרי אי אפשר לפסלו, השיב הרב זולטי כי הטענה מגוחכת, שהרי מעשית בית הדין רוצה להפקיע דין אדם המוחזק כיהודי ואשתו מוחזקת כאשת איש - מדיני יהודי, ולהפקיע את אשתו ממנו, כאשר דינים אלו נחשבים בפוסקים כדיני נפשות ממש, ושבוודאי אין כל הצדקה לערוך דינים אלו ללא נוכחות בעל הדין. מלבד זאת, ההנחה שמותר לקבל עדות שלא בפני גוי, גם היא מופרכת ולא הובא לה שום מקור, אלא שממילא טענה זו אינה קשורה לכאן שהאדם מוחזק כיהודי ובאים לפסלו שלא בפניו. בנוסף, כתגובה לטענה של גורן שאין חובה להזכיר את שמות חברי בית הדין וכך נהוג - לדבריו מאז ומתמיד, הביא הרב זולטי מחלוקת הפוסקים כאשר רבו המזכים על המחייבים, האם צריך המיעוט לחתום על פסק הדין, אך ברור שהדיינים שפוסקים את פסק הדין חייבים לחתום עליו ולעמוד מאחוריו. הוא ציטט את המובא כי "מעשה בית דין" נחשב רק לכזה אם חתמו עליו שלושה דיינים. | טענות אלו לא נתקבלו על ידי הרבנים האוסרים, שסברו שאין בעדויות אלו או אחרות, שהגר עבר על עבירות אלו או אחרות, להפקיע את הידוע בציבור שבורוקובסקי הינו גר, ושיש לו חזקת גירות שלא ניתן להפקיעה בכך שהוא עבר על עבירות מסויימות. בנוסף, המוחים נגד פסקו של הרב גורן, טענו שאסור לקבל עדים שלא בפני בעל דין. על תשובתו של הרב גורן שטען שאין בעיה לקבל עדות שלא בפני בעל דין, שהרי: אם הוא גוי, הרי מותר לקבל עדות שלא בפניו ואם הוא יהודי, הרי אי אפשר לפסלו, השיב הרב זולטי כי הטענה מגוחכת, שהרי מעשית בית הדין רוצה להפקיע דין אדם המוחזק כיהודי ואשתו מוחזקת כאשת איש - מדיני יהודי, ולהפקיע את אשתו ממנו, כאשר דינים אלו נחשבים בפוסקים כדיני נפשות ממש, ושבוודאי אין כל הצדקה לערוך דינים אלו ללא נוכחות בעל הדין. מלבד זאת, ההנחה שמותר לקבל עדות שלא בפני גוי, גם היא מופרכת ולא הובא לה שום מקור, אלא שממילא טענה זו אינה קשורה לכאן שהאדם מוחזק כיהודי ובאים לפסלו שלא בפניו. בנוסף, כתגובה לטענה של גורן שאין חובה להזכיר את שמות חברי בית הדין וכך נהוג - לדבריו מאז ומתמיד, הביא הרב זולטי מחלוקת הפוסקים כאשר רבו המזכים על המחייבים, האם צריך המיעוט לחתום על פסק הדין, אך ברור שהדיינים שפוסקים את פסק הדין חייבים לחתום עליו ולעמוד מאחוריו. הוא ציטט את המובא כי "מעשה בית דין" נחשב רק לכזה אם חתמו עליו שלושה דיינים. | ||