בצלאל וילשאנסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,063 בתים ,  9 בדצמבר 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''בצלאל ווילשאנסקי''' (מכונה '''צאלקע חרסונער''') נולד בכ"א [[שבט]] [[תרנ"ח]] - ב[[חרסון]] למשפחה וותיקה שאביה גר שם בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בסוף שנת [[תרע"ב]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עד [[תרפ"א]] למד שם, שאז התחתן לזוגתו מ' חיה בת הרב [[שניאור זלמן לוין (רומנובקר)]].  
הרב '''בצלאל ווילשאנסקי''' (מכונה '''צאלקע חרסונער''') (נולד כ"א שבט [[תרנ"ח]] - נפטר ב' [[סיוון]] [[תשמ"א]) למדן מופלג, חסיד נלהב, ירא שמים גדול, שו"ב ומוהל מתוך מסירות נפש בימי השלטון הקומוניסטי. 
 
נולד בכ"א [[שבט]] [[תרנ"ח]] - ב[[חרסון]] למשפחה וותיקה שאביה גר שם בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בסוף שנת [[תרע"ב]] בהיותו נער בן ארבע עשרה וחצי בלבד, הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם התמיד בלימודו ונחשב בין התמימים החשובים. עד [[תרפ"א]] למד שם, שאז התחתן עם מ' חיה בת הרב [[שניאור זלמן לוין (רומנובקר)]] מגזע הרמ"ק הקדוש.  


בתקופת לימודיו שמע הרב בצלאל אלפי סיפורים - ברובם מפי [[ר' שמואל גרונם]], אותם סיפר בדייקנות מדהימה - ונחשב ל"בעל מספר" המדויק ביותר.
בתקופת לימודיו שמע הרב בצלאל אלפי סיפורים - ברובם מפי [[ר' שמואל גרונם]], אותם סיפר בדייקנות מדהימה - ונחשב ל"בעל מספר" המדויק ביותר.
היה תלמיד בביה"מ לרבנים שיסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בנעוול.


[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח אותו ל[[באטום]] שב[[גרוזיה]] - שם שימש כרב שו"ב ומוהל במשך רבות בשנים. לאחר מכן עבר ל[[צרפת]] - שם מינהו [[אדמו"ר שליט"א]] לחבר ההנהלה. אחר כך עבר ל[[מלבורן]] - [[אוסטרליה]] שם התגורר כחצי יובל שנים והיה חבר בהנהלת המוסדות.
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח אותו ל[[באטום]] שב[[גרוזיה]] - שם שימש כרב שו"ב ומוהל במשך רבות בשנים. לאחר מכן עבר ל[[צרפת]] - שם מינהו [[אדמו"ר שליט"א]] לחבר ההנהלה. אחר כך עבר ל[[מלבורן]] - [[אוסטרליה]] שם התגורר כחצי יובל שנים והיה חבר בהנהלת המוסדות.
שורה 8: שורה 12:




הר"ר בצלאל - "ר' צאלע חערסאנער" נודע בשערים באישיותו המזהירה ורבת האנפין: היה חסיד נלהב, ירא שמים מרבים, שו"ב ומוהל מתוך מסירות נפש בימי השלטון הקומוניסטי. באישיותו שילב גם למדנות מופלגה, וגם יד לו בהוראה - הי' תלמיד בביה"מ לרבנים שיסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בנעוול.


ר' בצלאל היה בין היושבים ראשונה בגלרי' המפוארת של החסידים המשפיעים העסקנים בעלי הצורה. בבואו לפריז, ומאוחר יותר באוסטרליה, מונה על ידי רבותינו לחבר הנהלת המוסדות, כפי שמשתקף בסדרת "אגרות קודש" של הרבי הריי"צ וכ"ק אדמו"ר מה"מ.  
ר' בצלאל היה בין היושבים ראשונה בגלרי' המפוארת של החסידים המשפיעים העסקנים בעלי הצורה. בבואו לפריז, ומאוחר יותר באוסטרליה, מונה על ידי רבותינו לחבר הנהלת המוסדות, כפי שמשתקף בסדרת "אגרות קודש" של הרבי הריי"צ וכ"ק אדמו"ר מה"מ.  


כוח השפעתו היה גדול הן בקרב חסידים בעלי מסירות נפש ברוסיה, הן בקרב חסידים בארצות הרווחה, והן בקרב 'עמך', בעה"ב'תישע אידן מכל הגוונים באוסטרליה. כולם התבשמו לאור תורתו והתחממו מחום חסידותו, וכל אלו שהכירוהו הוקירוהו ומוקירים עד היום את זכרו הטוב.  
כוח השפעתו היה גדול הן בקרב חסידים בעלי מסירות נפש ברוסיה, הן בקרב חסידים בארצות הרווחה, והן בקרב 'עמך', בעה"ב'תישע אידן מכל הגוונים באוסטרליה. כולם התבשמו לאור תורתו והתחממו מחום חסידותו, וכל אלו שהכירוהו הוקירוהו ומוקירים עד היום את זכרו הטוב.  
כבר בצעירותו, בשבתו תחכמוני בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נחשב ר' בצלאל בין התמימים החשובים, וזה היה עוד בתקופת הזוהר של הישיבה בליובאוויטש,
ר' בצלאל נולד בכ"א שבט שנת תרנ"ח - והגיע לליובאוויטש בסוף שנת תער"ב, והוא נער בן ארבע עשרה וחצי בלבד. הוא למד בתו"ת עד לחתונתו - בשנת תרפ"א - לזוגתו החשובה מרת חי' ע"ה בת הרה"ח ר' שניאור זלמן לעווין שו"ב בראמאנאווקע, שהיתה מגזע הרמ"ק הקדוש.
בנוסף על לימודיו בנגלה ודא"ח, ספג ר' בצלאל את האוירה החסידית ששרתה בישיבה. במיוחד הי' שותה בצמא את סיפורי החסידים שהי' שומע בהתוועדויות מפי גדולי החסידים, ובפרט מפי המשפיע המפורסם הר"ר שמואל גרונם אסתרמאן ז"ל, "ר' גרונם", שהי' "בעל מעשה".


הר"ר בצלאל הי' ידוע ומפורסם כ"בעל שמועה". עשרות סיפורים היו חרותים בזכרונו, ובכל שיחה הי' מתבל סיפורים חסידיים. לכל הזדמנות הי' מוצא סיפור מעין הענין. סיפוריו של ר' בצלאל היו ל"שם דבר", כי בנוסף על דייקנותו הנפלאה לספר כל סיפור בשם אומרו, ובדייקנות נפלאה, הי' תמיד מתרגש כמי שחי ממש את הסיפור.  
הר"ר בצלאל הי' ידוע ומפורסם כ"בעל שמועה". עשרות סיפורים היו חרותים בזכרונו, ובכל שיחה הי' מתבל סיפורים חסידיים. לכל הזדמנות הי' מוצא סיפור מעין הענין. סיפוריו של ר' בצלאל היו ל"שם דבר", כי בנוסף על דייקנותו הנפלאה לספר כל סיפור בשם אומרו, ובדייקנות נפלאה, הי' תמיד מתרגש כמי שחי ממש את הסיפור.