39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
(דף חדש: על פי דיני התורה, הותרה '''פיקוח נפש בשבת'''. מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]](כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה|רמ"א סימן שי"ח.}}. | דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]](כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה|רמ"א סימן שי"ח.}}. | ||
להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי. | להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי. | ||
==ביאורי הרבי=== | ===ביאורי הרבי=== | ||
הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולוביצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז היראת שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | |||