אהרן מרדכי זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום]]
[[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום]]
הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[פרנקפורט]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום]] ולאמו פראדל פאני (כהן) ע"ה זילברשטרום. כיום מתגורר הרב זילברשטרום ב[[ירושלים]].
הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[פרנקפורט]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום]] ולאמו פראדל פאני (כהן) ע"ה זילברשטרום. כיום מתגורר הרב זילברשטרום ב[[ירושלים]].
בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי יצחק אלחנן ווסרמן הי"ד, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון רבי משה דוד ליברמן שליט"א.
[יסודה של ישיבת היידע היתה ע"י שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה].
   
   
בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות צרפת (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[זלמן שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|זלמן שניאורסאהן]] ע"ה.  
בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות צרפת (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[זלמן שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|זלמן שניאורסאהן]] ע"ה.  
שורה 8: שורה 11:
בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.
בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.


הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, ש[[הרבי]], בעת שבא לשהות עם [[הרבנית חנה|אמו]] כשלושה חודשים בשנת [[תש"ז]] ב[[פאריז]], ביקר במוסדות. לאחר שחזר הרבי ל[[ארצות הברית]], שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.
הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, ש[[הרבי]], בעת שבא לשהות עם [[הרבנית חנה|אמו]] כשלושה חודשים בשנת [[תש"ז]] ב[[פאריז]], ביקר במוסדות.  
באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות.
לאחר שחזר הרבי ל[[ארצות הברית]], שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.


ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, התוועדות שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי קבלה וחסידות, נגלה ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.
ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, התוועדות שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי קבלה וחסידות, נגלה ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.
שורה 17: שורה 22:


==בארץ הקודש==
==בארץ הקודש==
כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב [[דוד חנזין]] ע"ה, הרב [[זושא וילימובסקי]] ע"ה ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.


כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות.  אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שמורים אצלו עד היום הזה (תש"ע).
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של בני ברק הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'.
מברק מיוחד של 3 מילים מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע אישר את סגירת השידוך.
תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מארצות הברית על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.
מברק שהם שיגרו אל חדב"נ הרמ"ש, בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה [למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד] על פי הוראת הרבי ליום י"ג אדר אותה שנה.
 
מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר, מכהן היום ככ"ק האדמו"ר מגור שליט"א.
 
בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי.
כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב [[דוד חנזין]] ע"ה, הרב [[זושא וילימובסקי]] ע"ה ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.
 
כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות.  אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים אצלו עד היום הזה (תשע"ב).


כיום משמש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר בנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].
כיום משמש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].


==קשרים עם בית בריסק==
==קשרים עם בית בריסק==
משתמש אלמוני