משה אריה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(איחוד ועריכה)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
'''משה אריה לייב גינזבורג''' היה נשוי למרת '''דבורה לאה גינזברוג''' שהייתה בתם הגדולה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורעייתו [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]].
'''משה אריה לייב גינזבורג''' היה נשוי למרת '''דבורה לאה גינזברוג''' שהייתה בתם הגדולה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורעייתו [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]].


הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב [[אברהם זלמן גינזבורג]] מ[[ויטבסק]] והוא נישא לבתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ב[[יום שישי]], [[ח' בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. על ההזמנות לחתונה היה האדמו"ר המהר"ש חתום בעצמו והוא שלחם לחסידי הגדולים לקצת מידידיו{{הערה|אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר המהר"ש]], אגרת י'.}}. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]] ובעת החתונה וסעודות ה[[שבע ברכות]] אמר אדמו"ר המהר"ש שישה [[מאמר]]י [[חסידות]]{{הערה|ששת המאמרים שנאמרו הם:[[מאמר]] [[ד"ה]] "האבות קיימו התורה", "נשא את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות".}} שנדפסו בספר "[[תורת שמואל - דרושי חתונה]]". בחתונתם היה [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אז ילד בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הודפס ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו של הרבי מחודש [[כסלו]] [[תרצ"ג]], בחוברת קפ"ז.}}. לאחר נישואיהם התיישבו בעיר [[ויטבסק]] ושם התגוררו כל חייהם.
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב [[אברהם זלמן גינזבורג]] מ[[ויטבסק]] והוא נישא לבתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ב[[יום שישי]], [[ח' בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. על ההזמנות לחתונה היה האדמו"ר המהר"ש חתום בעצמו והוא שלחם לחסידי הגדולים לקצת מידידיו{{הערה|אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר המהר"ש]], אגרת י'.}}. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]] ובעת החתונה וסעודות ה[[שבע ברכות]] אמר אדמו"ר המהר"ש שישה [[מאמר]]י [[חסידות]]{{הערה|ששת המאמרים שנאמרו הם:[[מאמר]] [[ד"ה]] "האבות קיימו התורה", "נשא את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "[[תורת שמואל - דרושי חתונה]]"}}.
 
בחתונתם היה [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אז ילד בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הודפס ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו של הרבי מחודש [[כסלו]] [[תרצ"ג]], בחוברת קפ"ז.}}.
 
לאחר נישואיהם התיישבו בעיר [[ויטבסק]] ושם התגוררו כל חייהם.


אדמו"ר המהר"ש התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב". [[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה דבר.
אדמו"ר המהר"ש התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב". [[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה דבר.