ישראל ג'ייקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

הגהה
(הוספות מויקיפדיה)
(הגהה)
שורה 8: שורה 8:
בשנת [[תרפ"ו]] (1926) היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל.
בשנת [[תרפ"ו]] (1926) היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל.
==תפקידיו ופועלו==
==תפקידיו ופועלו==
מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|הריי"צ מליובאוויטש]] ל[[משפיע (חב"ד)|משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.  
מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.  


לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[1932]] - [[ה'תרצ"ב]] הקים בניו יורק עת [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[1939]] - [[ה'תרצ"ט]] נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932)  הקים בניו יורק עת [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.


באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת [[1941]] - [[ה'תש"א]] סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. כמו כן ניסה ללא הצלחה להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר שיינא ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]] (לבסוף השניים נספו ב[[שואה]]). בשנת [[1944]] - [[ה'תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג ניו הייבן וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב מרדכי אלטיין, כראש ישיבה). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.  
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת - [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. כמו כן ניסה ללא הצלחה להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר שיינא ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]] (לבסוף השניים נספו ב[[שואה]]). בשנת [[1944]] - [[ה'תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג ניו הייבן וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב מרדכי אלטיין, כראש ישיבה). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.  


נפטר ב[[ניו יורק]] בשנת י"ז [[סיון]] [[תשל"ה]] (1975]).
נפטר ב[[ניו יורק]] בשנת י"ז [[סיון]] [[תשל"ה]] (1975]).
39,916

עריכות