שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 319 בתים ,  30 במאי 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:


*'''חג המוצי"ם''' - מכיוון שהחג לא מרובה בהלכות והרבנים (מוצי"ם - ראשי תיבות "מורי-צדק") יכולים לעזוב את קהילתם, נוהגים רבני הקהילות לנסוע אל רבם בחג.
*'''חג המוצי"ם''' - מכיוון שהחג לא מרובה בהלכות והרבנים (מוצי"ם - ראשי תיבות "מורי-צדק") יכולים לעזוב את קהילתם, נוהגים רבני הקהילות לנסוע אל רבם בחג.
==ימי ההגבלה==
{{ערך מורחב|ערך=שלושת ימי ההגבלה)}}
שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] (חג השבועות), נקראים "ימי ההגבלה", בימים האלה הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה ב[[הר סיני]].
==האיחולים לקראת החג==
במכתביו בשיחותיו, נוהג [[הרבי]], בימים שלפני חג השבועות לאחל בנוסח: "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות". [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות זה היסוד לקבלת התורה:
'''[[שמחה]]:''' בגלל ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".
'''פנימיות:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] הנפש [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש ד[[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF>


==מנהגי החג==
==מנהגי החג==
שורה 26: שורה 37:


בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים תורה. ה״תיקון" הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות התורה ושל כל ספרי נביאים וכתובים, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים של המשנה והזוהר וכדומה. פרשיות מתן התורה, שמע וכו' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקון".
בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים תורה. ה״תיקון" הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות התורה ושל כל ספרי נביאים וכתובים, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים של המשנה והזוהר וכדומה. פרשיות מתן התורה, שמע וכו' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקון".
== קבלת התורה ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל פה, בנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות זה היסוד לקבלת התורה:
'''[[שמחה]]:''' בגלל ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".
'''פנימיות:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] הנפש [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש ד[[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF>


==מוצאי חג השבועות==
==מוצאי חג השבועות==