39,916
עריכות
הקטע האמצעי מויקיפדיה
אין תקציר עריכה |
(הקטע האמצעי מויקיפדיה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הספר נחלק למספר חלקים השונים זה מזה בתוכן, בסגנון ובמבנה החרוזים: | הספר נחלק למספר חלקים השונים זה מזה בתוכן, בסגנון ובמבנה החרוזים: | ||
הקובץ הראשון, שכותרתו "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל", הוא הפרקים א - ט. הוא כולל משלים ארוכים וסיפוריים, רובם של כמה פסוקים ואף של פרקים שלמים. | *הקובץ הראשון, שכותרתו "משלי שלמה בן [[דוד]] [[מלך]] ישראל", הוא הפרקים א - ט. הוא כולל משלים ארוכים וסיפוריים, רובם של כמה פסוקים ואף של פרקים שלמים. | ||
הקובץ השני, שכותרתו "משלי שלמה", הוא הפרקים י - כב פסוק טז. הוא כולל משלים קצרים, רובם של פסוק אחד. | *הקובץ השני, שכותרתו "משלי שלמה", הוא הפרקים י - כב פסוק טז. הוא כולל משלים קצרים, רובם של פסוק אחד. | ||
הקובץ השלישי, שכותרתו "הט אזנך ושמע דברי חכמים", הוא פרק כב פסוק יז, עד פרק כד. הוא כולל משלים של חכמים אחרים, ששלמה שילב בספרו מסיבות שונות | *הקובץ השלישי, שכותרתו "הט אזנך ושמע דברי חכמים", הוא פרק כב פסוק יז, עד פרק כד. הוא כולל משלים של חכמים אחרים, ששלמה שילב בספרו מסיבות שונות. יש אומרים שהקטע האחרון של פרק כד (הפסוקים כג - לד) מהווה קובץ בפני עצמו, שכותרתו "גם אלה לחכמים", וגם הוא כולל משלים של חכמים אחרים. הקובץ כולל משלים באורך בינוני, בממוצע 2-3 פסוקים כל אחד. | ||
הקובץ הרביעי, שכותרתו - "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה", הוא הפרקים כה - כט. הוא כולל משלים של 1 - 2 פסוקים, המקובצים לפי נושאים. | *הקובץ הרביעי, שכותרתו - "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה", הוא הפרקים כה - כט. הוא כולל משלים של 1 - 2 פסוקים, המקובצים לפי נושאים. | ||
הקובץ החמישי, שכותרתו "ּדברי אגור בן יקה המשא", הוא פרק ל, והוא כולל כמה משלים ארוכים יחסית על טבע העולם וטבע האדם. | *הקובץ החמישי, שכותרתו "ּדברי אגור בן יקה המשא", הוא פרק ל, והוא כולל כמה משלים ארוכים יחסית על טבע העולם וטבע האדם. | ||
הקובץ השישי, שכותרתו "דברי למואל מלך משא", הוא פרק לא, והוא כולל שני משלים ארוכים על מלכים, יין, ונשים | *הקובץ השישי, שכותרתו "דברי למואל מלך משא", הוא פרק לא, והוא כולל שני משלים ארוכים על מלכים, יין, ונשים. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
מבואר בתורת החסידות, כי שלמה המלך, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל{{הערת שוליים|1=[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.}}. | מבואר בתורת החסידות, כי שלמה המלך, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל{{הערת שוליים|1=[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.}}. | ||