שלמה שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''שלמה שניאור זלמן שניאורסון''' מ[[קפוסט]] נולד בשנת [[תק"צ]] ב[[ליובאוויטש]], הוא היה בנו בכורו של אדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
{{דמות
{{דמות
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
שורה 21: שורה 19:
|רבותיו=
|רבותיו=
|נושאים בהם עסק=
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|חיבוריו= מגן אבות
|אב=
|אב=
|אם=
|אם=
שורה 27: שורה 25:
|ילדים=
|ילדים=
}}
}}
[[תמונה:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, [[ברדיצ'ב]], תרס"ב (1902) ]]
רבי '''שלמה שניאור זלמן שניאורסון''' מ[[קפוסט]] נולד בשנת [[תק"צ]] ב[[ליובאוויטש]], הוא היה בנו בכורו של אדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
 
 
[[תמונה:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, [[ברדיצ'ב]], תרס"ב (1902)]]


רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[לובביץ']] בקיץ שנת [[ה'תק"ץ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900).
רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[לובביץ']] בקיץ שנת [[ה'תק"ץ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900).


==חייו==
==חייו==
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת תק"ץ. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, שלמה פריידעס. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. נישא לבתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, בי' טבת [[ה'תר"ז]]. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות.  מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ל[[לובביץ']].
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת תק"ץ. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, שלמה פריידעס. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. נישא לבתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, בי' טבת [[ה'תר"ז]]. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות.  מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ל[[לובביץ']].


שימש באדמורו"ת שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.  
שימש באדמורו"ת שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.  
שורה 39: שורה 40:


==אדמו"ר לחסידי קאפוסט==
==אדמו"ר לחסידי קאפוסט==
רבי שלמה זלמן היה נכדו של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]]. חמשה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כ[[אדמו"ר|אדמורי"ם]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום ב[[בלארוס]]). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
רבי שלמה זלמן היה נכדו של רבי אדמו"ר הצמח צדק). חמשה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כ[[אדמו"ר|אדמורי"ם]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.


מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.
מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.
שורה 46: שורה 47:
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.


ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיצ'ב|ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[ה'תרס"ג]].
ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[ה'תרס"ג]].


שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה,עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס בתו"מ מנחם ציון ח"ב ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר . . הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".  
שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס בתו"מ מנחם ציון ח"ב ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר . . הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".  


הסתלק ב[[כ"ז אייר תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.
הסתלק ב[[כ"ז אייר תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.
39,916

עריכות