2,276
עריכות
←התייסדות השיכון
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בשנת [[תשי"ח]] נתן [[הרבי]] הוראה להרב [[עזריאל זליג סלונים]] להקים את שיכון חב"ד כשכונה של [[חסידות חב"ד]] בירושלים. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה וע"פ הוראת הרבי את האבן הניחו שתי ילדים, לקראת ראש השנה [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים לדירות. | בשנת [[תשי"ח]] נתן [[הרבי]] הוראה להרב [[עזריאל זליג סלונים]] להקים את שיכון חב"ד כשכונה של [[חסידות חב"ד]] בירושלים. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה וע"פ הוראת הרבי את האבן הניחו שתי ילדים, לקראת ראש השנה [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים לדירות. | ||
השיכון נמצא בין הרחובות; פנינה, חנה, אלקנה, עלי הכהן, בר-אילן ויעקובזון. בין הבתים מקשר מעלה מדריגות הקרוי מעלות הרב ננס, על שמו של הרב [[אליעזר ננס]]. שיכון חב"ד גובל בתל ארזה, קריית צאנז, רוממה ועזרת תורה. בעבר השיכון גבל בגן החיות התנכ"י הישן. | |||
===השיכון כיום=== | |||
במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של החסידות בירושלים; ישיבת [[תורת אמת]], [[תלמוד תורה]], בית כנסת מרכזי בו ארבעה שיטבלאכים, מקווה, סניף מרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[כולל אברכים]]. | במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של החסידות בירושלים; ישיבת [[תורת אמת]], [[תלמוד תורה]], בית כנסת מרכזי בו ארבעה שיטבלאכים, מקווה, סניף מרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[כולל אברכים]]. | ||
השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום מגעים עשרות מתושבי צפון ירושלים חסידים וליטאים לתפילות יום החול. הבית-כנסת והמקווה מנוהלים ע"י הרב [[צבי משי זהב]] ובניו. בשיכון ממוקם בית מדרשו ומוסדותיו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], האדמו"ר מקאליב, אשר עבר מ[[בני ברק]] למקום משנת [[תשס"ב]]. | השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום מגעים עשרות מתושבי צפון ירושלים חסידים וליטאים לתפילות יום החול. הבית-כנסת והמקווה מנוהלים ע"י הרב [[צבי משי זהב]] ובניו. בשיכון ממוקם בית מדרשו ומוסדותיו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], האדמו"ר מקאליב, אשר עבר מ[[בני ברק]] למקום משנת [[תשס"ב]]. | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
בשיכון גרות כ-100 משפחות. | בשיכון גרות כ-100 משפחות. | ||
רב הקהילה: הרב [[טוביה זילבשטרום]]. | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | ||