שלוש רגלים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 182 בתים ,  27 באפריל 2011
אין תקציר עריכה
(ההתחלה מויקפדיה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''שָׁלשׁ רְגָלִים''' הוא כינוי לשלושה [[חג]]ים [[מקרא]]יים, בהם נהוג היה בקרב [[עם ישראל]] [[עלייה לרגל|לעלות לרגל]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] ולהביא תרומה מ[[תבואה|תבואתם]] ו[[פרי|פירותיהם]]. חגים אלה הם [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].
'''שָׁלשׁ רְגָלִים''' הוא כינוי לשלושה [[חג]]ים, בהם נהוג היה בקרב [[עם ישראל]] [[עלייה לרגל|לעלות לרגל]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] ולהביא תרומה מ[[תבואה|תבואתם]] ו[פירותיהם. חגים אלה הם [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]].


שלוש הרגלים נזכרות בספר [[שמות]] פרק כג:
שלוש הרגלים נזכרות בספר [[שמות]] פרק כג:
שורה 17: שורה 17:
* '''סוכות''' לא חל בתאריך שבו התרחש מאורע היסטורי כלשהו, אלא נחוג כזכר לכל 40 השנה בהן ישבו בני ישראל בסוכות במדבר.
* '''סוכות''' לא חל בתאריך שבו התרחש מאורע היסטורי כלשהו, אלא נחוג כזכר לכל 40 השנה בהן ישבו בני ישראל בסוכות במדבר.


=עניין העלייה לרגל==
==עניין העלייה לרגל==
ענין העליה לרגל – בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" – "שלש רגלים תחוג גו'"  – היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא.
ענין העליה לרגל – בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" – "שלש רגלים תחוג גו'"  – היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא.


שורה 26: שורה 26:
הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם – אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את המזון ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל – אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם.
הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם – אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את המזון ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל – אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם.
===עניין הרגל באיברי הנשמה===
===עניין הרגל באיברי הנשמה===
ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי הנשמה – שהרי איברי הגוף מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר שבנשמה מתלבש באיבר המתאים שבגוף – שהוא עניין העבודה שאינה על פי שכל והבנה, וגם אינה על-פי הרגש (אפילו הרגש הטבעי), אלא עבודה של קבלת-עול בלבד, ללא עריבות ו[[תענוג]] כלל, וכיון שקיבל "פקודה" ללכת למקום פלוני, לצאת מהמעמד ומצב שנמצא בו עתה, ולילך למקום אחר – אזי עבודתו היא עבודה של "רגל", שמוליכו ממקום שהיה בו עד עתה, "אסורה מכאן", כדי "להתקרב לשם", כך שעבודה זו היא מצד קבלת-עול – שאין לו בזה לא תענוג ב[[שכל]], לא הרגש ה[[לב]], ואפילו לא רגש טבעי, ואדרבה – זהו אצלו ענין של "עול", דהיינו דבר כבד, שעשייתו היא רק מפני ציווי [[הקב"ה]] – על ידי עצם ה[[נשמה]] שלו, הנקראת ה"ראש" שב[[נשמה]].
ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי הנשמה – שהרי איברי הגוף מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר שבנשמה מתלבש באיבר המתאים שבגוף – שהוא עניין העבודה שאינה על פי שכל והבנה, וגם אינה על-פי הרגש (אפילו הרגש הטבעי), אלא עבודה של קבלת-עול בלבד, ללא עריבות ו[[תענוג]] כלל, וכיון שקיבל "פקודה" ללכת למקום פלוני, לצאת מהמעמד ומצב שנמצא בו עתה, ולילך למקום אחר – אזי עבודתו היא עבודה של "רגל", שמוליכו ממקום שהיה בו עד עתה, "אסורה מכאן", כדי "להתקרב לשם", כך שעבודה זו היא מצד קבלת-עול – שאין לו בזה לא תענוג ב[[שכל]], לא הרגש ה[[לב]], ואפילו לא רגש טבעי, ואדרבה – זהו אצלו ענין של "עול", דהיינו דבר כבד, שעשייתו היא רק מפני ציווי [[הקב"ה]] – על ידי עצם ה[[נשמה]] שלו, הנקראת ה"ראש" שב[[נשמה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/89&search=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94 תורת מנחם].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
39,916

עריכות