1,087
עריכות
אין תקציר עריכה |
(עריכה קלה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]] | [[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]] | ||
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט וסמרקנד שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ | '''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט וסמרקנד שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו. | ||
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. | הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. | ||
נמנוב, נולד בעיירה [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת תרס"ד (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. | נמנוב, נולד בעיירה [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת תרס"ד (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. | ||
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. | בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. | ||
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ | ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של עבודת השם מתוך "[[קבלת עול]]". | ||
לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה. | |||
ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"[[בינוני]]" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים. | |||
נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]]. | |||
בנו הרב [[יצחק נמנוב]] ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה. | |||
חידושיו על התניא נדפסו בספר "חידושי הרנ"נ על ספר התניא". | |||
תולדותיו ואמרותיו עתידים לצאת בקרוב בספר מיוחד בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]. חלקים מספר זה התפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == |