חסידות סאטמר: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טיילטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]

החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך אף [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם הק' בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של  סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

==רבי אהרן טייטלבוים==

ב[[אייר]] [[תשס"ח]] נפגשו שני שלוחים של הרבי עם האדמו"ר בביתו בקריית-יואל במונרו. השליח בפרינסטון הרב [[דוד דובוב]] וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטאון הרב [[חיים שפירא]]. ושוחחו עם האדמו"ר במשך חצי שעה. הרב דובוב הביא כמתנה כרך מסדרת הספרים שהוא עורך המקשרת ענייני גאולה ומשיח לפרשת השבוע.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 חב"ד אינפו]</REF>