מרדכי צבי אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה
(עריכה)
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' נולד  ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] בעיירה טורנגרד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש כולל "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' נולד  ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] בעיירה טורנגרד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש כולל "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].


על אף דרך העבודה הפנימית שרכש, התקשה לקבל את הנהגת ה[[חסידים]] להתפלל לאחר "[[זמן תפילה]]", והוא דיבר על כך עם ר' שלמה חיים ע"ה.
בהיותו בישיבה התקשה הרב אלפנביין לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם המשפיע, הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל הרב אלפנביין ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר הסתלקותו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.
ר' שלמה חיים אמר לו, שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו...
אכן, מאז התחיל ר' מרדכי צבי ללמוד חסידות בשופי כהכנה לתפילה, אף שברוב המקרים זה בא על חשבון "זמן תפילה".
כך הי', עד הסתלקותו של ר' שלמה חיים... כאשר נסתלק רש"ח, שינה ר' מרדכי צבי את סדר עבודתו, ואת לימוד החסידות דחה לאחר התפילה (אף כי למד חסידות גם לפני התפילה, ותפילתו היתה במתינות חסידית).
 
ר' מרדכי צבי נסע לשנת ה"[[קבוצה]]" שנמשכה מ[[פסח]] [[תשכ"ט]] עד פסח [[תש"ל]], וזכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך [[הרבי]] בחדר [[הרבי הריי"צ]].
חבריו מקבוצה מספרים, שהי' קם בסביבות ארבע לפנות בוקר, ולומד חסידות בשופי עד התפילה.
 
לאחר חזרתו ארצה, השתדך עם ביתו של החסיד ר' [[שרגא מלך קפלן]] ע"ה – מרת חנה שרה ע"ה.
בגיל 36, כשהיו לו שבע ילדים, ובנו הבכור בגיל 12 בלבד, מתה עליו אשתו. ג' [[ניסן]] [[תשד"מ]]. תנצב"ה.


על אף הצער הגדול שנגרם לו מכך, הוא לא חשב לשאת אשה שני', בטענה שזה יפגע ביחסו לילדים.
לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע הרב אלפנביין ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.
הוא המשיך לנהל את משפחתו ולחנך את ילדיו בדרך העולה בית א-ל.


לאחר נישואי ביתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהיתה אז בתחלת בנייתה, עבר לגור בישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר. שם חי עד יומו האחרון בהשקט ובנחת ועבד את בוראו.
הרב אלפנביין נישא לרעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]]. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשמ"ד]] נפטרה אשתו.


== פטירתו ==
לאחר נישואי ביתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהיתה אז בתחלת בנייתה, עבר לגור בישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]
במוצאי שבת פ' תצוה, כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית, רצה לצאת מרכבו, והרגיש לא בטוב (בדיעבד התברר שעבר אז התקף לב).
למחרת הורע מצבו, ובני המשפחה שטלפנו לרופא קיבלו הוראה לפנותו מיד באמבולנס.
בבית הרפואה שערי צדק הוא אושפז וחובר למכשירים.


בעוד הרופאים מטפלים בו ומגלים שבמוצ"ש הוא עבר התקף-לב שיצר "חור" בלבו, כתב בנו ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] וקיבל מענה באמצעות ה[[אגרות קודש]], אך מיד סגר את הספר בתנופה... מול עיניו קפצו המלים (ח"ד, אגרת א'יד): "נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל – הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק"...
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב{{הערה|כשהיה בבית חולים כתב בנו לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ונפתח בכרד ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל – הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}}. למחרת הורע מצבו והוא פונה לבית רפואה "שערי צדק" וביום שלישי, [[י"א באדר א']] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ב[[ירושלים]].  
ביום שלישי, י"א אדר א', בסביבות השעה 5:00 אחה"צ, נלב"ע ומ"כ בהר הזיתים בירושלים עיה"ק. תנצב"ה.


== צאצאיו ==
== משפחתו ==
;בנים
;בנים
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].
שורה 39: שורה 25:
*ר' עמוס קיי, [[קרית גת]].
*ר' עמוס קיי, [[קרית גת]].


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלפנביין]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלפנביין]]