ישראל דיקארער
החסיד ר' ישראל דיקארער היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן.
אודותיועריכה
מסופר על החסיד ר' ישראל אשר פעם אחת הקפיד עליו אדמו"ר הזקן, ובגלל זה לא נתנו לו להיכנס אל אדמו"ר הזקן.
אמר ר' ישראל לאדמו"ר הזקן: "אני אשבור את הדלת בכדי להיכנס". ענה לו הרבי: "אתה לא תשבור את הדלת". אמר ר' ישראל: "אם כן אכנס דרך החלון". ענה לו אדמו"ר הזקן "גם דרך החלון לא תיכנס". אמר ר' ישראל: "אני אחדור לבית דרך הארובה". ושוב ענה לו "גם דרך הארובה לא תיכנס". ואכן לא איפשרו לר' ישראל להיכנס אל הרבי, ונאלץ ללכת משם.
כעבור זמן חלה ושכב על מיטת חוליו זמן רב, עד שתולעים היו רוחשים על גופו. כאשר היתה נופלת תולעת מגופו על הרצפה, היה מרים אותה ושם אותה על גופו באומרו אל התולעת: "אכלי, זהו חלקך".
יום אחד צהבו פניו, ואמר בקול: "הרבי אמר שהוא יכניס אותי", ויצאה נשמתו[1].
לקריאה נוספתעריכה
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 160.
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי סיפורים עמ' פח.