ישראל דב שומיאצקי
הרב ישראל דוב (דובער) שומיאצקי (תרכ"ב-כ"ד אדר תרע"ח) היה אב"ד בגלוחיב[1] שבפלך צ'רניגוב.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרכ"ב לאביו הרב מנחם דוד שומיאצקי.
למד בכולל קובנה, והוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אלחנן ספקטור.
לאחר פטירת אביו, התמנה בשנת תר"ן למלא את מקומו כרבה של גלוחיב.
שימש כחבר 'אגודת הרבנים הכללי' שייסד רבה של קהיר, הרב אהרן מנחם מנדל הכהן בהר"ן.
בפרעות שנערכו ברוסיה עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה, נרצח בכ"ג/כ"ד אדר תרע"ח באופן אכזרי על ידי הקוזאקים, שהתעללו בו, תלשו את זקנו, תחבו חזיר לתוך פיו, וכך נרצח על קידוש השם.
נקבר בקבר אחים יחד עם אחיו שמואל שנרצח עמו, בסמוך לקבר אביו.
בא' טבת תש"פ נחשפה מצבת האחים עליה היה חקוק שמו. הכיתוב על המצבה נשחק לאורך השנים, ולפי הפיענוח המשוער שהצליחו להוציא מהכיתוב שנותר, זהו הנוסח שהיה חקוק על המצבה: "על שני אחים פאר הדור וצנא מלא ספרא, פה ינוחו להם הקדושים, האחים הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, האדמו"ר הרבי ר' ישראל דוב ואחיו השני מו"ר שמואל, הספונים טמונים פה לרגלי אביהם הרב הצדיק מנחם דוד זצ"ל שמויאצקי, והקדושים אשר בארץ החיים המה, אנשי השם, איש תם וישר ומופת".
בשנת תשפ"ב, במהלך מלחמת רוסיה אוקראינה, נפגע בית העלמין מהפצצה רוסית, כשבאופן ניסי מצבת האחים שרדה את ההפצצה, כשבעקבות כך שר התרבות האוקראיני הביע את התפעלותו מכך שמצבותיהם של הרבנים שרדו את התופת, דבר שזכה לחשיפה גבוהה במיוחד אודותיהם[2].
ספרועריכה
- שו"ת 'יד ישראל' על ארבעת חלקי השולחן ערוך - נותר בכתב יד
משפחתועריכה
- בנו, הרב אברהם יהושע העשיל שומיאצקי - רב בעיר יאגאטין שבמחוז פולטבה
- בנו, ר' יהודא לייב שומיאצקי - בעל הסמכה לרבנות, ומראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה
- נכדו[3], מר דב שי - מחנך ומשורר ישראלי ממייסדי קיבוץ רמת השופט
הערות שוליים
- ↑ מאויית גם הלוכאוו. בשפת המקור: Gluchow.
- ↑ דיווח באתר אנ"ש • השר האוקראיני: קברי הצדיקים שרדו! (אתר חרדים10)
- ↑ בנו הצעיר של הרב יהודה לייב.